ככלל, ההנחה היא שהורי ילד, אשר בחרו להביאו לעולם, יגדלו אותו על הצד הטוב ביותר, אך איזו דרך מבטיחה את גידולו של ילדם בצורה הטובה יותר? מעת לעת צצות שיטות שונות ודרכי טיפול בילדים. למרות כל אלה, התפיסה הרווחת מדברת על גידול אקטיבי של שני ההורים, את ילדם. שיטה זו תואמת את תפיסת ההורות המשותפת, שעליה נרחיב במאמר זה. במאמר נסקור מהי הורות משותפת, מהי משמורת משותפת ונסביר על פעילות עמותת הורות משותפת בישראל.
מאמר זה מובא לנוחיותכם, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהי הורות משותפת?
מדובר על תפיסה המתייחסת בעיקר לניהול חיי המשפחה, כמעטפת לגידול הילד בצורה תקינה. על פי התפיסה, צריכה להתקיים חלוקה שוויונית בין שני הורי הילד, לעניין האחריות והנטל בגידול הילד, כלומר, עיסוק פעיל של שני ההורים בילד. לכאורה, מדובר בעניין מובן מאליו, אך לא כך, כאשר ההורים חולקים ביניהם את נטל הגידול, וזאת כאשר יש מפרנס דומיננטי. באופן כללי, אפשר לומר כי בחברה, הנשים הן אלו המעורבות יותר בגידול הילדים, ואילו הגברים מאחוריהם.
לאחר הנוהג החברתי האמור, מגיעה תפיסת ההורות המשותפת. תפיסה זו הוטמעה בחקיקה בבריטניה החל משנת 1989 (SHARE PARENTING). בקנדה ובארה"ב – התפיסה עומדת בשלבי הטמעה. בישראל, קיימים אזכורים התואמים לתפיסה, כדוגמת משמורת משותפת, שעליה נרחיב בהמשך.
מלבד השינוי החברתי וההעצמה הנשית העומדת מאחורי הרעיון, התפיסה נוגעת גם למסגרות משפחתיות אלטרנטיביות המוכרות בעת האחרונה, כדוגמת: חד מיניים, ידועים בציבור, בני זוג שלא גרים במשותף, זוגות גרושים וכאלו שבחרו להביא ילדים לעולם שלא כחלק מיחסים אינטימיים, אלא מבחירה של הבאת ילד. כדי ליישם את התפיסה בדרך אפקטיבית, ישנם הורים המקיימים הסכם המתאר את דרכי הגידול וההשפעה של כל אחד מהצדדים על הילד. זאת, בדרך כלל, כאשר מדובר בזוגות שלא גרים במשותף ו/או מגיעים להסדר בגין הבאת ילד, שלא כחלק מיחסים אינטימיים. כלומר, בישראל, המונח הורות משותפת, בא לידי ביטוי כאשר מדובר בבני זוג שאינם מקיימים זוגיות רגילה, להבדיל מזוגות נשואים או זוגות שחיים כידועים בציבור, ומביאים יחדיו – באופן טבעי – ילד לעולם.
הורות משותפת – ומשמורת משותפת:
בישראל, דרך הביטוי הנפוצה ביותר של תפיסת הורות משותפת, היא משמורת משותפת. מדובר בהסדרה שרלוונטית בעיקר לאחר סיום קשר זוגי של הורים, לדוגמא: גירושין, התרת נישואין, פרידה של ידועים בציבור וכדומה. ראשית, משמורת הינה ההגדרה למקום מחייתו של הקטין, תוך בחירת בהורה משמורן. בשונה ממשמורת בלעדית שבה נקבע הורה משמורן יחיד, במקרה של משמורת משותפת, שני ההורים בדרך כלל משמשים כהורים משמורנים. אז, יחולק זמנו של הקטין בין שני הוריו, באופן שווה, במהלך השבוע. כלומר, בפועל, לילד יהיו שני חדרים בשני בתים שונים. השיטה האמורה תעשה רק כאשר מדובר בבני זוג פרודים, אך יחסיהם עדיין מאפשרים את ביצוע האמור. בנוסף, צריכה להיות קרבה גיאוגרפית בין השניים, כזו שלא תשפיע על המסגרת הלימודית של הקטין. לגבי הקטין, תילקח בחשבון דעתו, וחשוב מכך, תיבחן טובת הילד, שהיא עקרון העל – כאשר בית המשפט דן בענייני קטין. מתנגדי הדרך הזו יטענו –כי הדרך הזו יכולה ליצור בלבול וחוסר וודאות אצל ילד, ביצירת שתי מסגרות חיים, ולכן תיבדק יכולתו להכיל את הסיטואציה. לעומת זאת, מקבלי השיטה יאמרו שכך, בתפיסת הורות משותפת, שני ההורים פעילים בגידולו וזו טובתו של הילד בגי
דולו ובהתפתחותו.
פעילות עמותת הורות משותפת בישראל:
כיום, בישראל ישנה עמותה המקדמת את תפיסת הורות משותפת, שהיא עמותת "הורות משותפת = טובת הילד". כשמה, העמותה מאמינה שדרך זו היא לטובת הילד. העמותה עוסקת בהטמעת המושג על ידי מודעות למשמורת משותפת וכן הטמעת מושגים, כמו הפיכת "הסדרי ראייה" ל"זמני שהות", דבר שאכן מתחיל לקבל ביטוי בפסקי הדין המפורסמים. לפי העמותה, קיים בישראל חוסר שוויון לאבות, וזאת בהסתמך על חזקת הגיל הרך, לפיה ילדים עד גיל 6 יופנו באופן מוחלט לאמם, במשמורת בלעדית.
סיכום:
בכל הנוגע לילדים, הורים מקווים לעשות את הטוב ביותר. אך בעת סכסוך בין השניים, יכולים למצוא עצמם הורים משתמשים בילדיהם כקלפי מיקוח, דבר שרואים לא פעם בניהול תיקי גירושין והליכי המשנה, לרבות עניין משמורת ילדים. בכל הנוגע למשמורת, מומלץ להיוועץ עם אנשי מקצוע, כדי להבטיח כי מדובר בטובת הילד, ללא מניעים זרים. לגבי ההליך המשפטי והמשמעויות שלו, יש להסתייע בעורך דין לענייני משפחה.