הוראות קיזוז – יאן קליימן

בחורה עם מחשב נייד

בנק שקיבל הוראה לבצע קיזוז עפ"י הערך המלא של תוכנית החסכון ,אינו חייב על דעת עצמו לקזז עפ"י ערך השבירה של התוכנית , מסביר יאן קליימן , מומחה לדיני הבנקאות והפיננסיים .כאשר הלקוח כלל אינו זכאי לביצוע הקיזוז עפ"י הערך המלא , בנק רשאי לחייב חשבון הלקוח בגין שיק שמשך ,אף אם הבנק החליט שלא לכבד את השיק ,בעבור ימי הערך בהם סכום השיק נוכה מחשבונו ,בטרם הוחזר .

ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי לחברה המערערת 1 חשבון בבנק המשיב .החברה נקלעה לקשיים ויתרת החובה שלה גדלה , המשיב ביקש לכסות את יתרת החוב .למערערים 2ו-3 ,מנהלי החברה ,תוכניות חסכון שהופקדו חודש בחודשו שנלקחו מחשבון החברה ,משדרש הבנק את כיסוי החוב ביקשו המנהלים כי יקזז בין התוכניות החיסכון שלהם , עפ"י ערכן המלא , לבין חוב החברה ,כאמור בהסכם שלטענתם נכרת בין הצדדים .הבנק מצידו התכחש לקיומו של הסכם כאמור , וסרב לקזז עפ"י השווי המלא ,אלא רק עפ"י שווי השבירה של התוכניות שלא במועד .הבנק הגיש תביעה לתשלום החוב .

בית המשפט קמא לא קיבל את הטענה כי אכן נכרת הסכם כמתואר ,אך קבע כי משדרשו המנהלים לבצע את הקיזוז עפ"י הערך המלא שכאמור בהעדר הסכם אינה מוצדקת .בקיזוז כזה ע"י הבנק היה מקטין את נזקם של המערערים ,והוא נובע מחובת תום-לב של הבנק . על קביעה זו מערער הבנק שכנגד ,והערעור מתקבל בדעת רוב , מציין יאן קליימן .עפ"י שופטי הרוב , משקיבל הבנק דרישה לקיזוז עפ"י השווי המלא ,דרישה שאינה מוצדקת ,הרי שאין הוא מחוייב לבצע קיזוז לפי שווי השבירה ,ועל המנהלים היה להחליט על כך בעצמם .הבנק לא צריך היה לפעול בניגוד להוראתם המפורשת , שופט המיעוט סבור כי על הבנק כן מוטלת חובה כזו למזער את נזקי הלקוח ,הנובעת מעקרון תום-הלב .

עוד קבע בית המשפט קמא כי כאשר הבנק מחזיר שיק של לקוח , הרי אין הוא רשאי לחייב את הלקוח בעבור ימי הערך בהם לכאורה נפרע השיק מהחשבון , כי מקום בו הבנק אינו נותן אשראי ללקוח , אין לחייבו לשלם על אשראי שלא ניתן לו .גם על קביעה זו ערעור שכנגד מטעם הבנק ,וגם כאן הדין הוא עם הבנק .שלא לכבד את השיק ,היא ,שהבנק לא העמיד לרשות לקוחו אשראי בסכום נדרוש לפרעון השיק ,ואם לא יזוכה החשבון ביום ערך זהה לזה שבו חוייב מלכתחילה ,במועד שבו הוצג השיק שלו ,יימצא הלקוח מחוייב בתשלום ריבית בגין אשראי שכלל לא ניתן לו .חוששני שהנחה זו יסודה בטעות , מציין קליימן יאן , כעולה מן הראיות שהובאו ע"י הבנק לעניין זה ,מפעילים כל הבנקים , באמצעות מיסלקת שיקים ,סדרי חיוב וזיכוי הדדיים אחידים .הבנק המציג שיק בפני בנק אחר , שעליו נמשך , מחייב בספריו את הבנק הנמשך בסכום השיק בערך יום המשיכה ,ואילו הבנק הנמשך מזכה את הבנק המפקיד באותו ערך ובמקביל מחייב בתמורה את חשבון לקוחו .

פעולות בסדר הפוך מתבצעות במועד החזרת השיק , מסביר קליימן יאן , נמצא שממועד הצגת השיק ועד למועד החזרתו נמצא חשבונו של הבנק הנמשך בחובה כלפי הבנק אשר הציג את השיק .לחיוב זה נודעת משמעות בעיקר במקרים החריגים ,שבהם אין הבנק הנמשך מחזיר את השיק ( לפי השיגרה ) למחרת יום הצגתו , אלא משהה את החלטתו לעניין זה ,לרוב כדי לבוא תחילה בדברים עם לקוחו וליתן לו הזדמנות לעשות את הדרוש מצדו כדי למנוע את רוע הגזירה של החזרת השיק כשהיא מחוללת .

בהשהייה כזאת יש מקום משום הענקת אשראי ללקוח , שאף שהוא "זמני " הריהו אשראי לכל דבר .הוא נגרע מקופתו של הבנק ,הממשיך לעמוד בגינו בחובה כלפי הבנק אשר הציג בפניו את השיק .

לעניין טענות החברה , הרי שבית המשפט אישר להם להציג ראיה נוספת , ולברור טענותיהם לאור ראיה זו הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי .

yankleiman.co.il