מכירים את הרגע במפגש חברתי/ עסקי שישנו מעגל ובו כל אחד מתבקש להציג את עצמו? בד"כ אנחנו עונים: שם, גיל, איפה אנחנו גרים ואולי גם במה אנחנו עוסקים. זה תמיד גורם לי לחשוב האם בשניות האלו שעומדות לרשותי זה מה שארצה שידעו? גם ככה זוכרים בעיקר את הוייב שלנו ואם נאמר משהו מעניין ממש אולי גם אותו. ובנוסף, וחשוב מכך עבורי, האם העיסוק שלי הוא מה שמגדיר אותי? הרי בעיני אנחנו יכולים לבחור להיות מה שאנחנו רוצים בכל רגע. ללמוד מאינסוף מקורות מידע ולהחליף כמה עיסוקים שבא לנו.
אז בפוסט הראשון שלי, מעבר למה שניתן ללמוד עליי משם הבלוג, הנה כמה דברים שמאפיינים אותי או שחוויתי בעבר והשפיעו על העסק והחזון שלי: אני אופטימית אמיתית, יש לי משפחה אדירה ואני אוהבת לחיות את החיים הטובים, ובקצב שלי – שלפעמים הוא מהיר וקורים בו מלא אירועים ברצף ולפעמים הוא איטי כי בא לי לנוח. ולחשוב. ולהנות ממה שיש. אני נגישה וחברותית, אבל בענייני עבודה אני לעיתים משימתית וניגשת ישר לעניין.
באוניברסיטה סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בלימודי משפט. למדתי לא כי צריך או כי חשבתי לעסוק במשהו מהתחומים האלו, אלא כי זה באמת עניין אותי. אני טבעונית כמה שנים וזאת אחת ההחלטות החשובות בחיי. מי שחשפה אותי לעולם הזה, היא אחותי המדהימה. שאני והיא זה כבר סיפור בפני עצמו – אנחנו בלתי נפרדות ובלתי מנוצחות. אני רוקדת עם חישוק הולה הופ. התאהבתי בחישוק בפעם הראשונה שנתקלתי בו.
בגיל 16 קראתי את "זכרונותיה של גיישה". יפן סיקרנה אותי בטירוף. אחרי צבא הגשמתי את החלום וטסתי לאוסקה. נשארתי שם שלושה חודשים. אני מתה על ילדים אולם אין לי ילדים משלי. אוהבת מוזיקה ומסיבות ועדיין יוצאת לבלות עד הבוקר.
אז מה אתם אומרים… יש השפעה למעט הדברים האלו שאתם יודעים עליי עכשיו על מה שתחשבו על העסק שלי ועל הייחודיות שלו? על המסר שאני רוצה להעביר בסדנאות שלי? בהחלט. החזון שלי הוא להנגיש את הריקוד והתנועה לכולם ולהראות שהצלחה היא תוצר של התמדה ומקצוענות, לאו דווקא של כשרון או רקע קודם. וכן, לפנות זמן לתחביבים חייב להיות חלק אינטגרלי מהשגרה שלנו.
כשעזבתי את "העבודה המסודרת" שהיתה לי, למשל, לא ידעתי מה השלב הבא. ידעתי שיש לי תחביב ושבא לי להנות ממנו יותר. הייתי בת 36 וזה עדיין לא מנע ממני להאמין שגם אם אני ארצה להיות מקצוענית ובעלת שם בתחום, אני אהיה. הרבה גבות הורמו. נשאלתי לא פעם איך עוזבים ארגון כל כך יציב ומפנק.
עם הזמן, העמקתי את הידע שהיה לי בתחום הפיטנס והריקוד בכלל ובריקוד עם הולה הופ בפרט. ידעתי שאם אתמיד ואתמקצע אפתח בפניי אפשרויות נוספות. לא הייתי בטוחה מה הן יהיו אבל הלכתי עם הלב. כרגיל. וכך היה, מי שצפה בי עם ההולה הופ קיבלו חשק לנסות גם כן, וכך התחילו להגיע הצעות עבודה שונות. והנה, הוכחתי שוב לעצמי ולסביבה, שאני אהיה מה שארצה להיות. בטוחה שכולנו יכולים.
נתראה בהמשך.
עינת
רוצים לראות איך רוקדים את זה? מוזמנים באהבה.
פייסבוק –
https://www.facebook.com/HulaBoost
אינסטגרם –