הוואטסאפ הכיתתי – תניחו לי!

שיעורים בחשבון, מילים להכתבה, המורה שלא מתפקדת ולא לשכוח חולצה לבנה לטקס. ברוך הבא לעולם הוואטסאפ הכיתתי – עולם מעיק, מתיש ומעצבן

היי, מישהו יכול לצלם לי את השיעורים בעברית?

תודה

שלום לכולם, מה היו המילים להכתבה שתהיה מחר?

סיפוק, הבטחה, שלהבת, כניעה וכריזה.

את בטוחה שהיו רק חמש מילים? הבן שלי אמר שהיו תשע מילים, הוא פשוט לא הספיק להעתיק מהלוח.

כן, זה הכול.

טוב, תודה רבה!

צריך להביא מחר חולצה לבנה?

כן

מתי המבחן במדעים?

ביום חמישי הבא.

יש לך את החומר? תוכלי לצלם לי?

למי שלא מכיר ולא יודע, נעים מאוד, זה הוואטסאפ הכיתתי. מדובר בדבר די מעצבן, מסוג הדברים שיודעים איך נכנסים אבל לא יודעים איך יוצאים. על הנייר מדובר ברעיון די מוצלח. כל ההורים נמצאים בקשר ומתעדכנים מדי פעם על דברים שקורים בכיתה. אבל מהר מאוד העניין התמים הזה הפך לבלבולי מוח אינסופיים.

כאחרוני הטוקבקים

הוואטסאפ הכיתתי הוא גם מקום נהדר להורים להכניס בקטנה ככה אחד לשני (ולא לשכוח לשים סמיילי בסוף, כי הכול בטוב, כן?). הודעה תמימה של ועד הכיתה על כך שיש הורים שעדיין לא שילמו, ועוד רגע נגמרת השנה, גוררת אחריה תגובות מתלהמות ובעיקר מביכות.

הבעיה העיקרית בתקשורת הזאת היא שהורים שלא היו מעיזים לדבר ככה באסיפת הורים, פתאום מרשים לעצמם, כאחרוני הטוקבקים, לכתוב כל העולה על דעתם, ולרגע הם לא חושבים (או אולי כן?) שיכול להיות שמישהו נעלב מהדברים שלהם. מה גם שמישהו יכול לכתוב הודעה ולהתכוון למשהו מסוים והשני יכול להבין אותה לגמרי אחרת. בעייתי כשמדובר בקבוצה גדולה של אנשים עם כל כך הרבה דעות.

אז נכון שרוב ההורים שותקים, וכמו בכל קבוצה, יש את הבולטים וחסרי החיים שחשוב להם לדעת על כל נשימה של כל אחד מהילדים בכיתה. הם מתעקשים להראות לכולם כמה הם מעורבים ויודעים הכול (עם המוני סמיילי, פרחים ולבבות בכל הודעה), אבל כשזה הופך לעניין שגרתי זה מעיק, מעצבן ומתיש.

על מי האחריות?

מודה שעלה בדעתי כבר יותר מפעם אחת לצאת מהקבוצה אבל ישר ביטלתי את המחשבה הנהדרת הזאת, כי מה זה אומר עלי כאמא אם אני לא אדע כל רגע נתון מה קורה בכיתה, ואם חלילה אפספס איזו הודעה שלמרבה ההפתעה תהיה חשובה? אני יודעת, זה לא נשמע משהו אבל אין סיכוי שתמצאו אותי בשלב זה מחוץ לוואטסאפ הכיתתי, גם אם אני צריכה כל יום מחדש להשתיק אותו לשמונה שעות ולא לראות מה היו השיעורים בתנך או בחשבון.

אני באמת מאמינה שהשיעורים הם בשביל הילדים, וברגע שההורים כל כך מעורבים האחריות יורדת מהילד, כי הוא יודע שאמא שלו במילא תבדוק ותזכיר לו מה לעשות, אז למה להשקיע ולהישאר עוד רגע בכיתה ולהעתיק את המילים מהלוח? אמא גם ככה תבקש צילום של מחברת מאחת הילדות, אז אפשר לצאת להפסקה כמה שיותר מהר.

אחת מאיתנו
הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל