הדרך לגן העדן רצופה עצי פרי, תזונה-חיה (raw)/פירותנות – חלק 2

כמה נקודות בנושא בחלקו השני של הפוסט מאת ענת רשף-גלעד. הערך המוסף הבריאותי לתזונת הרואו/פירותנות וכמה מילים בנושא צומות, חשיבותם, למה ואיך כדאי ליישם צומות באורח החיים שלנו.

ענת רשף-גלעד בשלבי השינוי לאורך השנים.

פתיח מאת מיכל ביאל זהו חלקו השני של המאמר שפורסם בבלוג זה בינואר 2018. את ענת  הכרתי כשעברתי לאורח חיים טבעוני. ענת מנהלת אורח חיים רואו/פירותני, זה אומר שהתזונה שלה חיה לגמרי וטבעית, לא מבושלת או מתובלת, ומבוססת בעיקר על פירות וירקות בצורתם הטבעית. בחלק הראשון ענת מדברת על התזונה החיה באופן כללי, במאמר הזה היא מתמקדת יותר בתהליכי ניקוי וצום, שזו מילה שמרתיעה אנשים רבים, אבל זהו תהליך מדהים שכשעושים אותו בצורה נכונה תוך הקשבה לגוף יש לו המון ערך מוסף בריאותי ונפשי.

מאת: ענת רשף-גלעד
ומה בנוגע לצום? מה קורה לבעל חיים מסוים שלא מצליח להשיג את מזונו במשך כמה ימים? יש המון דוגמאות בטבע לצום אצל בעלי חיים. במצב מחלה: באופן טבעי התיאבון פוחת. הגוף צריך להתפנות לריפוי המחלה ולא לעסוק בעיכול מזון. בתקופות דלות במזון: כמו חורף ארוך למשל. עובדה ידועה היא שהדוב ישן שנת חורף ארוכה של כמה חודשים במהלכם הוא מצוי בצום מוחלט. בריאותו כמובן אינה נפגעת מהתהליך, להיפך.

ענת ופאפאיה שהיא מגדלת.
ענת ופאפאיה שהיא מגדלת.

בעת צום, מערכת העיכול מושבתת מעיכול מזון והגוף יכול לרתום אותה לניקוי וריפוי רקמות שהוא לא מצליח להגיע אליהן בשגרת האכילה היומיומית. ולכן, מי שאינו יכול להרשות לעצמו צום מים ארוך, רצוי שיאריך את צום הלילה בכל יום, יסיים לאכול מוקדם יחסית ויתחיל לאכול מאוחר ככל הניתן. לכל שעת צום מים שכזו יש ערך עצום לגוף שיכול כאמור להתפנות למשימות ניקוי וריפוי פחות שגרתיות.

מסבירה ענת רשף-גלעד: אנחנו יצורי יום – ואילו לא היתה תאורה מלאכותית ובערב היה חושך מוחלט – מן הסתם לא היינו רואים דבר וגם לא היינו אוכלים בכלל ופשוט הולכים לישון. מסתבר שעם תחילת שקיעת השמש בכל יום – בלוטת האיצטרובל במוח שלנו מתחילה להפריש מלטונין- הורמון שמשרה שינה על כל איברי הגוף ובמיוחד על מערכת העיכול שנכנסת למצב רדום בו העיכול אפשרי אבל משובש ורחוק מלהיות אופטימלי. ההורמון הזה, לאחר שהוא מופרש משפיע על כל הגוף ובמיוחד על המערכת האנדוקרינית שאחראית על תפקוד בלוטת התריס.

ענת רשף-גלעד בשלבי השינוי לאורך השנים.
ענת רשף-גלעד בשלבי השינוי לאורך השנים.

 

ענת מספרת שמאז שהחלה ליישם את הארכת צומות הלילה לפני שנה וחצי הצליחה לשקם את הבלוטה שהייתה בתת-פעילות ולהפסיק ליטול כדורים לאחר 20 שנה וגם ירדה כ-18 ק"ג מבלי להתאמץ ומבלי להוריד את כמות המזון היומית שאכלה.

אם כן, גם אנחנו, ממש כמו כל בעלי החיים יודעים באופן טבעי בדיוק מה טוב בשבילנו ומתאים לנו, אבל אנו יצורים בעלי תודעה מורכבת, ותהליכים אבולוציוניים שהתפתחו עם נדידת האדם אל מחוץ לאזורים הטרופיים גרמו לנו להוסיף למזון שלנו אופציות נוספות בכל מיני צורות לאורך שנות קיומנו. יצר הנדודים, הסקרנות והרצון ללמוד משכו אותנו לאזורים שהיו דלים בפירות. לא הייתה לנו ברירה, אלא להמציא כלי ציד ולגלות את האש על מנת שנוכל לאכול בעלי חיים.

צחי בן-מאיר, רקדו סטפס מקצועי שמנהל אורח חיים של תזונת רואו וצומות בחצי השנה האחרונה. תמונה עכשווית ומלפני  שנתיים הבדל של 17 קילו, שיפור עצום בבריאות, במצב הרוח וביכולת הפיזית. כשמיישמים תזונת רואו בצורה נכונה התוצאות מאד מהירות.
צחי בן-מאיר, רקדו סטפס מקצועי שמנהל אורח חיים של תזונת רואו וצומות בחצי השנה האחרונה. תמונה עכשווית ומלפני שנתיים הבדל של 17 קילו, שיפור עצום בבריאות, במצב הרוח וביכולת הפיזית. כשמיישמים תזונת רואו בצורה נכונה התוצאות מאד מהירות.

מאחר ומבחינת המבנה הפיזי שלנו אנו לא באמת יכולים לרדוף אחר בעל חיים, לתפוס אותו עם הפה והשיניים ולאכול אותו חי עם הפרווה/הנוצות וכל האיברים הפנימיים כפי שעושים טורפים אמיתיים, שכללנו לאורך שנות האבולוציה את פרקטיקות ניצול בעלי החיים לתועלתנו עד למצבים שהם בעייתיים מאוד מבחינה מוסרית. גם החקלאות התפתחה לרמה תעשייתית בהיקף נרחב ביותר, בעיקר כדי להאכיל את בעלי החיים הנאכלים, והתוצאה היא, שכ-70% מגידולי השדה, חיטה, סויה ותירס, מיועדים להאבסת בעלי חיים בתעשיית המזון מן החי.

כיום הגענו למצב שבו אנו לא באמת יודעים מה אנחנו אמורים לאכול. הרוב המכריע של האנושות ניזון מדברים שאינם מתאימים למערכת האנטומית של הגוף האנושי, וכך אנו עדים למגוון אינסופי של מחלות אקוטיות וכרוניות, לבתי חולים עמוסים ולחברות תרופות שהן תאגידי הענק החזקים ביותר על פני כדור הארץ (פרט לתאגידי המזון מן החי).

חשוב לזכור שאף אחד ושום דבר לא יכול לרפא גוף חולה מלבד הוא עצמו. הגוף מאומן לניקוי וריפוי, זוהי ברירת המחדל שלו. למעשה הגוף מרפא ומנקה את עצמו בכל רגע נתון מרגע היווצרו, גם בזמן היותנו עוברים בבטן אמנו. אנחנו פשוט צריכים לאפשר לו לעשות זאת ביתר קלות ולא להעמיס עליו חומרים שאינו צריך.

כשאנחנו מדמיינים את גן העדן הבראשיתי או בחזון אחרית הימים, מה אנחנו רואים בעיני רוחנו? כולנו נסכים וזה די ברור שאנחנו מדמיינים מקום ירוק ונעים, מלא בעצים ושיחים עמוסי פירות מתוקים ובשלים הזמינים לנו בכל עת שרק נחפוץ בהם. אולי קשה לראות את זה כרגע, אבל אנחנו חיים בתקופה שבה כנראה לראשונה בהיסטוריה האנושית עומד לרשותנו מגוון ומבחר אינסופי של פירות עסיסיים בשווקים ועל העצים ויש באפשרותנו ליישם את תזונת הפירות המיועדת לנו ללא חשש ממחסור. עכשיו רק נשאר לנו לעבוד על מזעור העלויות שלהם עד כדי מזון חינמי, שהרי העצים אינם מבקשים תמורה כלשהי בעבור עבודת הקודש שלהם ביצור המזון העילי, המדויק, המופלא, היפה, הטעים, המגוון והמדהים ביותר על הכדור שלנו. רשויות מקומיות רבות כבר החלו בנטיעות של עצי פרי במרחבים הציבוריים לשימוש כלל הציבור, יוזמה מבורכת לכל הדעות שיש לעודד ולדרבן את התרחבותה, כולל מיקום, מיפוי ודיווח בזמן אמת על עצים המניבים פירות בשלים לאורך השנה.

ארוחת שחיתות. צילום: ענת רשף גלעד.
ארוחת שחיתות. צילום: ענת רשף גלעד.

גן העדן קרוב אלינו מתמיד. ומי שמתמיד בתזונת פירות כבר יודע שהוא קיים למעשה בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. הבודהיזם מדבר על שני יסודות קוטביים שנמצאים בתודעת האדם ומחליפים ביניהם בתדירות גבוהה:  ה"סוקהה" וה"דוקהה". הסוקהה הוא האושר והדוקהה הוא הסבל, הדיכאון. מי שמתמיד בתזונת פירות מארח בתודעתו את המצב הראשון בתדירות גבוהה הרבה יותר , אחרי הכל: פירות הם מתוקים ומלאים בסוכר שממלא אותנו בתחושת אופטימיות תמידית. זהו מצב סובייקטיבי שאינו תלוי בהתרחשויות האובייקטיביות הסובבות אותנו והוא תורם לרוגע נפשי, אושר ושביעות רצון תמידיים.

וזוהי למעשה מהות גן העדן …

****************************
בתאריך 19.10.18 יערך כנס טבעוני זה בריא בהפקת Vegan Friendly באודיטוריום דוהל בתל אביב. המרצה הראשי בכנס יהיה ד"ר דגלאס גרהם שכתב את הספר תזונת 80/10/10