הדפסים/ רחל דנה פרוכטר

הדפסים/ רחל דנה פרוכטר

מקור

פרוזה

הוצאת כתר

256 ע'

לאוהבי ספר, לאוהבי המילה הכתובה, לאוהבי סיפור טוב

..

כשסימון דה בובואר מגיעה לקפה דה פלור עם הטורבן לראשה, כשסארטר נואם בהפגנות של השמאל בצרפת, "והבחור האלג'ירי , חלוץ רעיון האחווה והחופש והצדק והחברות, כבר נמלט על נפשו….מן ההפגנה למען אלג'יריה..שהותיר אחריו פצועים ששעה קודם לכן סחף אחריו בלהט" (ע' 92)  כשהקדמה דוחקת את בתי הדפוס הישנים עם אותיות העופרת הקטנות, המעוצבות, העבודה הקשה והמלכלכת של הדפסת חוברות, ספרים, פליירים ועוד ומציעה לעולם הספרים את המכונות החדשות הממוחשבות, הנקיות.

..

לא כל כניסה מעידה על הבית עצמו.

כך הספר הזה. את הפרק הראשון קראתי בספקנות. אינני חסידת הספרים המשפחתיים. עמנו מלא אותם.

רוויתי אותם.

אבל זה לא הסיפור בספר הזה.

ההתחלה רק צובעת לנו רקע מעניין לסיפור היפה הזה.

סיפורו של בעל בית דפוס ותיק הנאלץ להתמודד מול הקידמה, מול מכונות הדפוס החדשות, הממוחשבות והוא אוהב את אותיות העופרת המיוחדות שלו, שומר עליהן כעל פנינים נדירות ואינו מוכן להחליפם באפשרויות שמספק העולם החדש.

סיפורה של אמנית-ציירת המגיעה לאחר תהליך ארוך אל גרעין היצירה האמיתית, אל הלב: "יש להתבונן בנושא יותר מבחינת הצורה והצבע מאשר מבחינת הרישום. רישום מדויק הוא יבש ובולם את ההתרשמות הכללית, הוא הורס את כל התחושות…שים לב להשתקפויות של השמים, העלים, אל תחשוש  להניח צבע..צייר את אופיים היסודי של הדברים, בלי להטריד את עצמך בשאלות של טכניקה" (ע' 38)

סיפורו של משורר בפריז של סארטר, קאמי ודה בובואר, פריז הרומנטית, התרבותית, המאכזבת "גם אנטוניו הגיע בגפו ללמוד בפריז מתוך אמונה שהעיר נושאת את דגלי ההומניות, הדמוקרטיה והחירות" (ע' 93)

 ואחר כך בישראל.

אמנות היא חיפוש, היא ניסיונות ללא גבול שצריכים לעתים דחיפה כלשהי, רגע שיכוון "אסור להשהות כתב יד, כי הסופרים שוכחים אחר כך את המחשבות והדמיונות שלהם" (ע' 129)

סיפור על תהליכים. בעשייה, ביצירה האמנותית, בכתיבה, בעבודה ובחיבור בין אנשים, בהגירה בין מדינות ובהתאקלמות.

את הדמויות כולם אהבתי בסיפור.

את מוריס, את נונה בכר, את יודה, את אנה, את שרה, וגם את מימי ואת אדון פוקס וכל הדמויות  שמסביב.

כולם מעניינים, כולם מגיעים ללב.

ודון קישוט הנצחי שזור לאורך הסיפור, בין היבשות, בין הדמויות השונות  ואנו נשבים בקסמו בפעם נוספת ואולי קצת אחרת "לא עוד אביר עלוב חולמני, סוס כחוש ונושא כלים נמוך וטיפש" (ע' 152)

וגם תזכו הנאה ויזואלית –  בספר רישומים יפים של חלק מן הדמויות, אותם רשמה רחל דנה פרוכטר.

בספר הרבה אמירות ומשפטים יפים, כובשים ונחרטים.

ובינתיים קחו לכם את המשפט היפה הבא:

"אין מקום אחד ליופי. כל המקום כולו הוא ליופי" (רנה שאר, ע' 133)

..

זהו הרומן הראשון של רחל דנה פרוכטר, משוררת, עורכת ועיתונאית בעברה, בת למשפחת דפסים.

..

את הספר הזה צירפתי למדף הספרים המועדפים, האהובים עלי במיוחד.

אין הרבה כאלה.

..