הגעתי לכאן כדי לנצח!

הגעתי לכאן כדי לנצח!

שמי עדי, אני בת 38 אמא לאופיר בן 1.7 , ילד שחיכיתי לו שנים!

כשילדתי את אופיר גיליתי את "חופשת הלידה" ועל הדרך גיליתי גם מהו דיכאון אחרי לידה. 

לאחר 4 חודשים שהייתי בבית הבנתי 3 דברים מאוד פשוטים:  

הכל עולה כסף והרבה – כל המפגשים/הסדנאות/ החוגים- כל דבר שתעשי עם הילד.

אמא בחופשת לידה מוציאה פי 2 ממה שהרוויחה קודם .

אוי ואבוי לי אם אשאר בבית עם הילד- הדיכאון שלי רק יהיה עמוק יותר

אז דקה לפני השיגעון החלטתי לקחת יוזמה ופתחתי את קבוצת הווצאפ "אימהות הרצלייניות

בחופשת לידה" ,

קבוצה שבה אפשר לשוחח, לשתף, להיפגש ולהחליף דברים ללא עלות.

מהר מאוד  הצטרפו אלי עוד 250 אימהות, קיבלתי מקום מהעירייה לפעם בשבועיים בכדי ליצור

מפגשים שבהם נוכל להביא מתנדבות כדי לעשות לנו הרצאות שונות ללא עלות.

כך מיום ליום החופשה הפכה למעניינת יותר, שמחה יותר, הדיכאון לאט לאט ירד לו  ואני זכיתי

להכיר אימהות מקסימות שיחד יצרנו  לעצמנו קהילה מדהימה!

הכנסתי את אופיר לגן כשהיה בן שנה- עד אז הייתי איתו בבית , במקביל מחפשת עבודה, במקביל

מחפשת מי אני ומה אני היום- מחפשת את מסלול חיי החדש. 

כרגע, עדיין מתרגלת לשיגרה , הילד בגן, אני בעבודה חדשה, פעם בשבועיים לפחות בימי מחלה….

כן כן לזה קוראים השנה הראשונה!

מוזמנות לשמוע את השיר בתחילת הפוסט – זה אחד השירים הכי מחזקים שיש לדעתי

WhatsApp Image 2019-04-03 at 13.36.54