כתבה שפורסמה בעיתון של הוד השרון והסביבה "הוד הכפר" בתאריך 12.5.17
הגמ"ח של יפית / קרן שלהבת
יפית אלפרסון אלמליח, שהחלימה מסרטן השד, מסייעת לנשים חולות להתמודד עם המחלה באמצעות גמ"ח פיאות לנשים ששיערן נשר בעקבות טיפולי כימותרפיה.
יפית אלפרסון אלמליח (47) החלימה ממחלת הסרטן וכיום מסייעת לנשים באמצעות גמ"ח של פאות "גמאני מוסרת פיאה" אותו היא מנהלת מביתה בהוד השרון.
"כיום לאחר שהבראתי אני רוצה לסייע לנשים שחלו בדיוק כמו שעזרו לי ותמכו בי כשחליתי" היא מספרת.
יפית, אם ל-4 ילדים ומורה בתחום החינוך המיוחד, חלתה בסרטן השד בינואר 2015. יפית: "לפני שלוש שנים, גיליתי שאני נושאת את הגן של סרטן השד. תוך שלושה שבועות מרגע הגילוי ובהמלצה גורפת של הרופאים. בחרתי לקחת אחריות על חיי ולעבור כריתת שחלות כדי למנוע את המחלה, אבל החיים בחרו אחרת. לצערי, כריתת השחלות לא הספיקה. בינואר 2015 בביקור שגרתית התגלו שני גושים סרטניים אגרסיביים בחזה שלי".
"באותו הרגע ששמעתי שאני חולה הרגשתי שהשמיים נפלו עליי", היא מתארת הרגע בו התבשרה על גילוי הגידולים. "עברתי את כריתת השחלות כדי להימנע מכך ולא האמנתי שזה קרה לי. לאחר 16 טיפולים התבשרתי שהגידולים נעלמו. לאחר לילות ללא שינה ומחשבות עמוקות החלטתי להסיר את שני שדיי. הידיעה שאסיר שני איברים נשיים מגופי, הייתה החלטה קשה ביותר. אבל היה לי ברור שאני לא מוכנה לחיות בפחד ושעליי לעשות את המקסימום שאני יכולה כדי לשמור על בריאותי".
כיצד התמודדת ומה נתן לך את הכוח לנצח את המחלה?
"הימים שאחרי גילוי המחלה לוו בבכי והיו הקשים ביותר. הלא נודע, ההצפה במונחים רפואיים שעלייך ללמוד במהירות, שיטפון של פחד ותחושות האי ודאות. מהר מאוד הבנתי שאת הקיים אין לשנות. בחרתי באופטימיות ובאהבתי לחיים. התחלתי לצעוד במסע ארוך, רווי עליות ומורדות שפתח בפניי עולם אחר, עולם של עוצמה, של נשיות, של חברות ומשפחתיות, של אהבה, של שיתופיות ושל כתיבה. המשפחה שלי, בעלי וילדיי, תמכו בי לאורך כל הדרך. הצטרפתי לקבוצה בפייסבוק "גמאני חליתי בסרטן השד" שם מצאתי אוזן קשבת מנשים שליוו אותי בכל מה שעברתי. בהתחלה היה קשה לי להיעזר בסביבה לא רציתי להראות נזקקת".
"הפתיחות והשיתוף נעשו בהדרגה. הייתי חייבת להוציא את זה החוצה ממני, לדבר על זה, לכתוב על זה. התחלתי לכתוב בלוג בו תיארתי את כל מה שעובר עליי דרכו אני כותבת עד היום. דרך נוספת שעזרה לי להתמודד הייתה פתיחת שתי קבוצות וואטסאפ: "עדכונים משפחה" וקבוצה של חברים "המעודדים של יפית" שבה שיתפתי, דיווחתי, בכיתי, צחקתי, ביקשתי עזרה ועוד הרבה. השיתוף הפך לכוח – כוח שנותן לאחרים להתקרב אליך להבין אותך".
"המשכתי בין הטיפולים לעבודה בעבודה שממלאת אותי – מורה בבית ספר לילדים עם הפרעות נפשיות. העבודה החזיקה אותי ונתנה לי רגעים להיות במקום בריא, עם אנשים בריאים. למדתי להקשיב לעצמי ולמה שעובר על גופי אך מצד שני לא לוותר לעצמי או עליי. הקמתי את עצמי מהמיטה, התאפרתי, התלבשתי, חשבתי את הפאה, עשיתי ספורט, יצאתי לבלות".
מה הביא אותך לפתוח את גמ"ח הפאות?
"כשחליתי הצטרפתי לקבוצת "גמאני חליתי בסרטן השד". נוכחתי לדעת שלא רק לי היה קשה למצוא פאה. הפאות שנחשבות איכותיות מגיעות לאלפי שקלים. אני זוכרת את היום בו שערותיי החלו לנשור זה היה מאוד קשה. הלכתי לחפש פאה וידעתי שאני לא מוכנה להתפשר. אני רוצה להמשיך להראות טוב ולהיות מטופחת, דבר שסייע להחלמה שלי. מצאתי פאה שעלתה 6,000 ש"ח שזה המחיר לפאות איכותיות. חבשתי אותה והרגשתי טוב עם עצמי.
"מי שהקימה את גמ"ח הפאות זו אשרה גרינבלט וגלית בן סימון ז"ל ניהלה את "גמאני מוסרת פאה". כרגע המיזם נמצא אצלי."
"הייתי מאוד פעילה בקבוצה "גמאני חליתי בסרטן השד" כששאלו מי מוכנה להתנדב ולהמשיך לנהל את הפרויקט החלטתי להתנדב. רציתי לתת כוח לנשים כמו שנתנו לי כשהייתי חולה. לקחת על עצמי לגייס פאות מנשים שהחלימו ולהעביר אותן לנשים שחלו. כיום אני מנהלת את הגמ"ח מהבית שלי. אני מאחסנת את כל הפאות, יש לנו אתר ומי שרוצה יכולה להיכנס לבחור פאה ולהגיע למדוד אותה אצלי"
כתובת האתר: www.gamani.info
"אחת השאלות הראשונות שעלו בקבוצה הייתה "איפה אני מוצאת פאה? הפאה היא אומנם רק שיער, אבל עבורנו הנשים שחלו היא סמל הנשיות שלנו ומאפשרת לנו להמשיך להראות טוב בעיני עצמנו דבר שמסייע לנו להתמודד עם כל מה שנכפה עלינו. כיום הנשים שמגיעות אליי הביתה מפוחדות, יוצרות עם חיוך. הרבה פעמים אני ממשיכה ללוות אותן ומסייעת להן גם במישורים אחרים בכל מה שקשור למחלה".
ביום לאחר שהבראת שינית את אורח חייך?
"המחלה חידדה לי תובנות והוכיחה לי את אמיתות הקלישאות. הבנתי שגם לכאוב ולהישבר צריך לפעמים – משם צומחים. כיום אני שמה את עצמי במקום הראשון לומדת להיות קשובה לתחושותיי ולתת להם מקום. כיום אני עוטפת את עצמי בקבוצות תמיכה של חברים, משפחה ואנשים שנגלו אליי בזמן המחלה. הבנתי כמה אני אוהבת את החיים וכמה אופטימיות ושמחת חיים עוזרת להתמודדות עם המחלה".
"אני נעזרתי ועדיין נעזרת בקבוצה של נשים מדהימות "גמאני חליתי בסרטן השד" קבוצת תמיכה בפייסבוק שפועלת 24/7 למען הבנות. אני פעילה בקבוצה, רכזת אזורית, מארגנת אירועים בביתי, תומכת ומלווה בנות. אני ממליצה לכל מי שחולה או חלתה להצטרף אלינו ומוכנה לסייע גם באופן אישי.
אני כאן בשבילך!!!
