ב-8 במאי הקרוב, מדינת ישראל תחגוג 71 שנים להקמתה. 71 שנה ומסתבר שעדיין לא למדנו איך להתנהל נכון כלכלית. עכשיו, כשאנחנו חודש לפני מופעי יום העצמאות 2019, נגלה תיכף כמה גבו האמנים השונים ונלמד כי עומר אדם ואייל גולן עשו עוד סיבוב של מיליון שקל מהקופה הציבורית.
אין לי טענות כמובן לאדם או לגולן. הם בסופו של דבר אמנים שינסו להרוויח כמה שיותר, וזה בסדר. זה חלק מלהיות זמר ואמן תרבות בישראל. הטענה שלי היא כלפי העיריות והמועצות המקומיות שרואות בהופעות של יום העצמאות סוג של סמל סטטוס. האם זה באמת מה שחשוב?
מדי שנה מתגאים ראשי הערים על הבאת האמן הזה וההוא למופע יום העצמאות בעירם, בהנחה שתושבי העיר רואים זאת כדבר חיובי. אני חושבת שאת התופעה הזאת יש לשנות ולמגר כליל. אני משוכנעת שאם נשאל את רוב התושבים בכל עיר נגלה כי הם יעדיפו לוותר על הופעה של ריטה או מוש בן ארי, בתמורה לתשלום מוזל בארנונה או תמורת הקמת פארק חדש ומושקע.
קחו לדוגמא את אירועי יום העצמאות 2019 בפתח תקווה השנה. לא פחות משש במות שונות יופיעו שם בחג הקרוב. שימו לב מי יופיע שם השנה: אליעד נחום, היהודים, שרית חדד, סקאזי, אתניקס, חנן בן ארי, האולטראס והרשימה רק הולכת ונמשכת.
גם העיר רמת גן ידועה בזכות כמות ההופעות העצומה מדי יום העצמאות וגם היא קרוב לוודאי תציע גם ב-2019 משהו כמו שמונה במות שונות עם עשרות הופעות של אמנים גדולים ויקרים. וישנן את חיפה, ראשון לציון וערים נוספות רבות שמציעות עשרות הופעות ביום העצמאות ומשקיעות מיליונים בכל הסיפור הזה.
נראה לי שהגיע הזמן לעשות חישוב מסלול מחדש ולנסות לבנות חגיגות למדינה הנפלאה שלנו גם מבלי לשלם המון כסף למשינה, משה פרץ, נועה קירל וכד'. אפשר למצוא פתרונות זולים בהרבה שעדיין לא יבאסו את המסיבות ולהשאיר את הקופה הציבורית עם הרבה יותר כסף. אני משוכנעת שעם גישה נכונה, הדבר אפשרי ונוכל לחגוג את יום העצמאות 2019 עם סיפוק גדול. ולתפארת מדינת ישראל.