הגברת מתאמנת: שבוע 7-8

המירוץ תיכף מתחיל ואני לא מוכנה

זה פוסט שביעי בסדרה על איך בטעות נכנסתי לכושר. אתן מוזמנות לקרוא את כל הפוסטים הקודמים כאן:

פוסט אפס
שבוע ראשון
שבוע שני
שבוע שלישי
שבוע רביעי
שבוע 5-6

∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞

week78a

נרשמתי למירוץ.

יום רביעי

אופטימית, ככל הנראה טיפשה, אבל נרשמתי למירוץ. זה, שבעוד שבוע. ארבעה קילומטרים אני אמורה לעבור. שילוב כלשהו בין הליכה וריצה. בין אלפי נשים אחרות, וכרגע אני מרגישה את עצמי הכי לבד בעולם.

יום חמישי

עשיתי אימון. חמישה קילומטרים של הליכה וריצה באינטרוולים. רק אני והאוזניות שלי. היה קשה, אבל הצלחתי, ולא כאב לי יותר מדי. אין כמו שירים של They Might Be Giants כדי לתת קצב טוב למעוטת כושר כמוני.

[youtube WI51I_hqde4 nolink]

יום שני

זה כבר מחרתיים. בעוד יומיים וחצי. הקרסוליים שלי כואבים מאוד. המכה שחטפתי ב direct impact לפני שלושה שבועות מסרבת להחלים. היו לי כמה ימים ממש טובים, של החלמה והשתפרות. אבל אחרי האימון של אתמול שוב כואב לי, לא רק בקרסול הפגוע אלא גם בשני. אני מרגישה נבגדת. הגוף שלי, שמתמודד לא רע עם כפיפות בטן ועם פלאנקים, מסרב לתת לי לרוץ. היה לי לילה מלא בכאבים, ברגליים ובגרון, ואני מרגישה הבוקר כואבת ומיואשת. אני לא יודעת למה חשבתי שאצליח לעשות את הדבר הזה.

הייתי בחנות בקניה השבועית. הכאבים ברגליים קצת נרגעו. אבל הלב שלי כבד והחששות שלי גדולים. יש הערב עוד אימון אחד אחרון לפני המירוץ. אני לא בטוחה שאני יכולה ללכת אליו. לא בטוחה שאני רוצה.

השעה רבע לשבע בערב. בעוד שלושת רבעי שעה אני צריכה ללכת לאימון. או שאני צריכה להישאר בבית. חוסר ההחלטיות הזה שואב ממני אנרגיות שאין לי לבזבז.

יצאתי לאימון.

יום שלישי

מחר בערב המירוץ. ההוראות להיום הן לנוח. אין יותר אימונים עד מחר בערב. אני משתדלת לא לחשוב על כל מה שמפחיד אותי. מסתבר שאני לבד עם החששות האלה, אחרי הכל. הפחד שלי מנפילה כבר הפך לסוג של בדיחה פה.

יום רביעי

המירוץ יתחיל בעוד שמונה שעות. אני מוכנה. הכי מוכנה שאני יכולה להיות. נתראה מהעבר השני.

week78b

זה הכל להפעם. היו שלום, ונשיקות עם רוז’ מגברת הבלים!

 

∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞

 הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים