הבעל של שתינו / גריר הנדריקס& שרה פקנאן

האקסית הקנאית מהגיהנום, הבעל המושלם, המחליפה הצעירה והיפה. מתכון בטוח למזימות ותככים.

אוהל סער - קמפינג לייף אורך המוצר: 210 ,רוחב המוצר: 180 ,גובה המוצר: 135

wife_master

ז'אנר: מותחן פסיכולוגי

369 עמודים | הוצאה: ידיעות ספרים שאוהבים | תרגום: עידית שורר | שנת הוצאה בארץ 2019

זה הספר הכי מדובר בחודש החולף. הרעש סביבו עורר עניין וסקרנות רבים, גם אצלי. בדרך כלל כשספר מעורר רעש כזה, אותי באופן אישי זה מרתיע, מעורר בי הסתייגות ובמיוחד לאור התגובות והביקורות המהללות. אבל מאחר וזה מותחן, ברור שגם אני רציתי לקרוא ולהלן מה שחוויתי איתו וחשבתי עליו.

זה סיפורה של ונסה תומפסון הנשואה לריצ'רד העשיר, החתיך, האוהב, המפנק, הדאוג ובקיצור: הבעל המושלם. האומנם?

הבזקים מחיי שניהם מצביעים על כך שלא טוב להם. שמראית העין המושלמת היא אכן מתעתעת ושהזכוכית הזו כבר סדוקה וממתינה להתנפץ.

לונסה כואב שבעלה החליט להחליף אותה באישה אחרת. כן, התגרש ממנה ומצא לה מחליפה יפה, מהממת והמושלמת עבורו.

על פניו, מתקבל הרושם שונסה מקנאה במחליפתה הצעירה והיא רוצה לחבל לה בתוכניותיה העתידיות עם ריצ'רד. ואז מגיע החלק השני של הסיפור ומתהפכות היוצרות. פה הלכתי לאיבוד. לא הבנתי על מי מדובר בגוף ראשון ועל מי בגוף שלישי והרגשי שכאילו הדמויות החליפו תפקידים. מודה, זה עיצבן אותי לאבד את חוט העלילה.

הבלבול מתחיל כבר על ההתחלה. הפרקים מספורים לסירוגין בגף ראשון וגוף שלישי. יש את ונסה ויש את נלי. מי זו נלי בכלל? מדוע בחרו הסופרות לדבר על כל אחת בגוף אחר?

אתחיל מזה שהכתיבה טובה מאוד. הייתי סקרנית אך הטקסט לא שבה אותי. המתח לא היה אחיד ולא היה במגמת עלייה כזו שהותירה אותי דרוכה או מרותקת לספר. לקח לי 8 ימים לצלוח אותו וזה אומר הרבה.

הדמויות נראות שטוחות אך המרכזיות שבהן עגולות. אהבתי מאוד את קווי האופי שהוענקו להן כדי לשזור שם אלמנטים של מאבק בין חולשה ושליטה בין הדמויות. זה היה הבסיס של הסיפור בעצם, מי שלוט במי ואיך.

הפעם הייתה לי קריאה משותפת עם חברה אהובה והתעדכנו מדי פעם, היא נטשה לקראת הסוף ואני המשכתי. אמרתי לה: כולם בספר חולי נפש. האמת? צחוק צחוק, אבל לא הייתי רחוקה מהאמת. לכל אחת מהדמויות היה עבר משלה, דברים שהיא דאגה להסתיר מהאחרים ולהדחיק כדי שלא להתמודד עמם ומעל לכל, כל דמות ניסתה לכפות תדמית מסויימת וקו פעולות על הסובבים אותה. סיפור סבוך עם תפניות מעניינות, אם כי לא מטלטלות.

הסוף לטעמי היה מפתיע אם כי קצת מאולץ. סוג של סגירת עוד מעגל שלא הכי מתבקשת מבחינת רצף האירועים אבל זה מה שהחליטו הסופרות וזה בסדר. אציין לשבח את התרגום ואת העריכה שאלמלא הם, סביר להניח שהייתי מתפתה לנטוש בשלבים מוקדמים. זה סיפור על סודות, על עבר שעיצב את ההווה, פחד ואומץ לשנות.

התובנה העיקרית מהסיפור הזה היא לא לבטל את עצמך בשביל אף אחד. יש הבדל בין התפשרות והתאמות הכרחיות בשביל שזוגיות תעבוד, אבל ברגע שצד אחד מבטל את עצמו לחלוטין, מתנתק מכל המעגלים שלו והופך לחיות בצל של אחר, חי למען סיפוקו המלא של האחר, זה לא בריא. תהיו עצמכם ותשמרו על זהותכם ותחומי העניין שלכם כי אחרת תפסיקו להתקיים. תהפכו להיות חלולים.

לסיכום, מותחן פסיכולוגי לא מורט עצבים, מסקרן, כתוב באופן שונה ואהבתי שלא הורגש ששתי סופרות כתבו אותו וזה מעיד על טיב הכתיבה ואיכותה בעיניי. יהיה מעניין לקרוא עוד משהו פרי עטן. איני נמנית על מי שעפו על הספר אך אני בדעת מיעוט. קריאה מהנה.

מוזמנים לעקוב אחר סקירותיי:

הסקירות של איה

 

ayaib
שמי איה ואני תולעת ספרים, מורה לאנגלית לשעבר ומשפטנית טריה. בבלוג זה אעלה את סקירותיי לספרים אותם קוראת כדי לשתף אתכם במחשבותיי ובתחושותיי לגביהם. מקווה שתהנו.