המדריך {הקצר} לעבודה עם בפסיפס

הכל התחיל מהשיפוץ הגדול…

ידעתי שהפועלים שחפרו לי תעלה מסביב לבית (בשל בעיות רטיבות) לא יצליחו לשחזר את הטיח הצבעוני שיצטרכו לתקן ובטח ובטח שלא יצליחו להגיע לצבעו המקורי.

אז כדי למנוע את הדבר הנורא הזה שעתיד לקרות לביתי האהוב, החלטתי לצפות את כל ההיקף שלו בדוגמת פסיפס. 

כשראיתי כמה יפה זה יצא, פלשתי לחלקו החיצוני וציפיתי גם את חומת שער הכניסה. אין ספק שכעת הבית שלי בולט בשכונה השקטה שלנו, וגם קל לי להסביר לאורחים, שליחים ותלמידים כיצד לזהות אותו. כמובן שהתנסיתי בפסיפס בעבר, ואף העברתי סדנאות בנשא, אבל אין ספק שזה היה ״הפרוייקט״ הגדול שלי. והוא טרם הסתיים. בימים אלה אני שוקדת על עיצוב חומת פסיפס בחצר האחורית.

המחמאה הכי גדולה שקיבלתי היתה מהשכן שתיאר את הבית שלי כ״גאודי לייט״ (אנטוני גאודי, שנחשב לאבי הפסיפס המודרני, היה אדריכל ספרדי מברצלונה. גאודי פרץ דרך כאשר השתמש לחיפויי הפסיפס שלו, בחומרים שנחשבו כנחותים – שברי כלים, אריחי קרמיקה, חרוזים זכוכיות ובעצם מה לא..והיה האמן הראשון שיצר פסיפס בתלת מימד).

אז מהו פסיפס ומהיכן הגיע?

פסיפס (או מוזאיקה בלועזית) הוא יצירת אמנות המורכבת מפיסות של אבן ליצירת תבנית בעל אופי גרפי – דמויות, צורות גאומטריות, טקסט וכד׳. האבנים משובצות על גבי משטח או רשת באמצעות חומר מקשר (מלט, דבק).

כבר בתקופה הרומית השתמשו באבני פסיפס ליצירת עבודות פסיפס, חלקן נשתמרו עד ימינו וניתן לראותם באתרי שימור בארץ ובעולם.

אבני הפסיפס בעבר יוצרו מאבן טבעית, שיש או גרניט. צבעי הפסיפס היו צבעם הטבעי של האבנים ולכן מגוון הצבעים לא היה רב והמשטחים היו יחסית מונוכרומטיים. בתקופה מאוחרת יותר החלו בשימוש של אבני הזכוכית שהוסיפו ליצירות הפסיפס מגוון צבעים נרחב.

אפשרויות אריחי הפסיפס כיום הן יותר מגוונות ותוכלו למצוא פסיפסי זכוכית, פסיפסי קרמיקה, אריחים מצויירים ואריחים ארמניים למיניהם.

בעבר שימש הפסיפס כחיפוי רצפה למבני ציבור, מבני דת, בתי מרחץ, בתי מגורים ועוד. כיום השימוש בפסיפס הפך לנרחב יותר וניתן לראותו מעטר רהיטים שונים, פסלים, עציצים, משטחי דריכה, קירות וחפצים שימושיים בבית כגון שולחנות, עציצים, מראות ועוד…

איכותו של הפסיפס נמדדת בגודל האבנים המשובצות בו. ככל שהן קטנות יותר, יכול האמן ליצור עיטור מורכב יותר, לדוגמה על ידי תיאור אור-וצל.

הפסיפס זוכה כיום לפופולריות מחודשת, משתלב באדריכלות ובעיצוב והופך לגורם חשוב באמנות העכשווית.

סוגי פסיפס, יתרונות וחסרונות

פסיפס אבן טבעית

כאמור אלה אריחים המיוצרים מאבנים טבעיות, שיש וכד׳. מבחר הצבעים מצומצם, אבל מעניק מראה ״טבעי״ יותר למשטח/אובייקט. השימוש במשטחי פסיפס מאבן טבעית נפוץ בעיקר לעיטור מבני ציבור ובתי כנסת, עיצוב המעניק ערך ״עתיק״ או ״הסטורי״ למקום, וגם בעיצוב חצרות בתים ומשטחי דריכה. מאחר ואבנים טבעיות פגיעות יותר לנזקי מזג האויר יש צורך במריחת שכבת סילר (חומר אקרילי על בסיס מים) האוטמת ומגנה על הפסיפס. 

פסיפס קרמיקה

אריחי הקרמיקה נוצרו מחומר (חימר) הנשרף בתנור ולאחר מכן נצבעים בגלזורות צבעוניות ונשרפים בשנית. האריחים ניתנים לשבירה לחתיכות שונות בגודלן. ניתן למצוא אריחים בגדלים ובצבעים שונים בעלי גימור מט או מבריק. אריחי הקרמיקה טובים לעיטור ולקישוט שולחנות פסיפס, מראות, אגרטלים או כל חפץ אחר. שלל הצבעים והגדלים מאפשר חופש תכנון וביצוע של יצירות פסיפס ועמידותם של האריחים חזקה בפני פגעי מזג אוויר בשל ציפוי הגלזורה (מט או מבריק) שעליהן. 

חלוקי נחל

לחלוקי נחל צורות עגלגלות וגוונים טבעיים. עמידות בפני פגעי מזג אויר. טובות לעיצוב  

פסיפס זכוכיות

ישנם כמה סוגים של פסיפסי זכוכית:

• סמלטי – זכוכית שמקורה היה באיטליה, היא אטומה ומחוספסת.
• vitreous glass – זכוכיות אטומות ומרובעות בצבעים עזים.
• stained glass –  זכוכיות שקופות או אטומות, צבעוניות ולעיתים גם עם אפקטים משויישים או מעברי צבעים.
• עיטורי זכוכית  (נגטים)

שברי מראות

המראות נותנות החזר אור חזק ונצנוצים, מומלץ לשלב עם זכוכיות.

 עיטורים שונים

צדפים, שברים של כוסות, צלחות וחרסינות

עיטורי קרמיקה מוכנים

לדוגמא צורות גאומטריות, חמסות קטנות, פרחים וכד׳

טכניקות עבודה בפסיפס

עקרון העבודה בפסיפס הוא הנחת האבנים/חלוקי נחל/זכוכיות/אריחים וכד׳ זה לצד זה לפי דוגמה על משטח או רשת פיברגלאס והדבקתם באמצעות חומר הדבקה (סוג הדבק תלוי במשטח אליו מדביקים את הפסיפס). עם סיום ההדבקה יש למלא את כל הרווחים שבין האבנים שהודבקו ברובה (אגב, לא חייבים להותיר רווח לרובה אבל מומלץ). כלי העבודה העיקריים בהם משתמשים בעבודה בפסיפס הם צבת לחיתוך פסיפס, שפכטל, סכין חיתוך וכמובן דבק פלסטי/דבק לפסיפס, סילר לפסיפס וספוג.

2 טכניקות בעבודה בפסיפס. הדבקה ישירה, על משטח או רשת, והדבקה הפוכה.

הדבקת פסיפס בטכניקה ישירה:

הדבקה ישירה של הפסיפס על המשטח או רשת לפי דוגמה באמצעות דבק לפסיפס. השימוש ברשת בטכניקה הישירה מאפשר ליצור עבודת פסיפס גדולה יותר, על שולחן העבודה ולאחר מכן להעתיקו אל מקומו הקבוע: קיר או רצפה.

לאחר ההדבקה, יש לנגב שאת שאריות הדבק מיד מאבני הפסיפס. אם השתמשתם באבנים טבעיות יש צורך במריחת שכבה של סילר לפסיפס. לאחר ייבוש הדבק מורחים רובה ומנגבים בעזרת ספוג לח. חוזרים על שלב הניקיון מספר פעמים. לאחר הייבוש יש למרוח את הסילר שוב.

הטכניקה הישירה מאפשרת כיסוי של חפצים תלת-ממדיים כגון: כדים, פסלים וכדומה. עם זאת, שיטה זו פחות מתאימה למשטחים כגון שולחנות או ריצפה שחייבים להיות אחידים וחלקים.

 הדבקת פסיפס בטכניקה הפוכה:

השימוש בטכניקה זו נדרש, כשמשתמשים בכמה סוגי פסיפס בעוביים שונים בו זמנית, וזאת על מנת לקבל פני שטח אחידים בעבודה. בטכניקה זו מדביקים את אבני הפסיפס כשהם הפוכים (הצד היפה כלפי מטה) לקרטון או נייר חום, באמצעות דבק חלש המסיס במים, לאפשר הדבקה זמנית בלבד של הפסיפס. על האבנים יוצרים יציקת בטון. כאשר היציקה מוכנה, הופכים את המשטח ומקלפים את הנייר. בשיטה זו, שטח הפנים של העבודה שטוח לחלוטין ומתאים לעיטור רצפה או שולחן.

כמובן שבשיטה זו נדרש תכנון מראש מכיוון שכל תהליך ההדבקה נעשה הפוך.

שימוש ברובה בפסיפס

רובה הוא חומר המגיע מתחום הבנייה ומשמש למילוי רווחים בין אריחי קרמיקה. אמני פסיפס רבים משתמשים אף הם כדי למלא את המרווחים שבין החתיכות שיוצרות את הפסיפס.

הרובה באה בצורת אבקה ולה מוסיפים מים. לאחר הוספת המים יש לערבב ולהגיע לדרגת סמיכות של משחה (כמו חומוס).

את הרובה דוחסים לתוך הרווחים שבין האבנים בעזרת כפפות גומי ושפכטל. כשהרובה מתחילה להתייבש מנגבים אותה בעזרת סמרטוט לח או ספוג.

הרובה מגיעה לחנויות כשהיא מגוונת במגוון צבעים גדול, אך ניתן לגוון את הרובה עם מגוון צבע או צבע אקרילי בכמות קטנה ומדודה.

איפה קונים אריחי פסיפס?

אני אוהבת לקנות אריחים שאני רואה וממששת ולא דרך האינטרנט…יש מספר חנויות המוכרות ארחי פסיפס שונים וניתן כמובן לרכוש אריחי קרמיקה זולים (שאריות ועודפים) מחנויות קרמיקה לבית. באופן אישי, אני קונה בחנות ״בית הפסיפס״ www.bait-hapceafas.co.il.

נשמע לך מעניין?

בואי להתנסות בעיצוב בפסיפס אצלי בסטודיו שבהוד השרון. בסדנה בת מפגש אחד בן שלוש שעות, תלמדי כיצד לעבוד עם אבני פסיפס שונים וכלים ייעודיים, ותעצבי משטח פסיפס/חמסה גדולה בגודל 20*30 ס״מ, כולל גימור רובה, כמובן!

כולל את כל החומרים, קפה וכיבוד קל. עלות: 300 ₪. 

להרשמה ולפרטים נוספים: http://www.tabula-rasa.co.il/blank-7 או 052-5393392 שני.

shani.tabularasa@gmail.com

www.tabula-rasa.co.il