כמה החיים שבריריים, אני חושבת, אחרי שמקבלת ווטסאפ מהבן שלי, שהוא עם בעלי במוקד, כנראה נשברה לו היד בכדורסל.
כמה דקות לפני כן השכבתי את הקטנה לישון, תכננתי כבר איך אני פותחת את המחשב ומתחילה לכתוב פוסט על כמה שהייתי אפקטיבית השבוע.
אפילו צ'יפרתי את עצמי בחתיכת עוגת שוקולד שהכנתי, לכבוד זה שרזיתי בקילו וחצי, במסגרת האפקטיביות.
החתיכה החסרה
מגיעה לפוזה המתאימה ופתאום הווטסאפ הזה, שנשלח בנונשלטיות כזאת, כבדרך אגב. קפצנו ככה למוקד בקטנה, נשוב בקרוב.
נושמת עמוק, החלטות לחוד ומציאות לחוד.
ישר מריצה תסריטים על איך ייראה שבוע הבא, באיזה יד השבר, האם יוכל לתפקד, מה המשימות שיש, הלך היום שישי, מין מחשבות סוציומטיות כאלה…
ופתאום שמה לב, איך המוח לוקח אותי למרחקים. איך כל דבר מפעיל אותי, בדרך כלל לכיוון החרדות, לפעמים גם לדברים טובים.
ישר חוזרת לחשיבה המיינדפולנסית. די, אני אומרת לעצמי, את צריכה להיות פרקטית, להיות כאן ועכשיו, לראות מה קורה כרגע, מה צריך לעשות.
עוברת למצב תיפקוד אחד, מוציאה את הכביסה ומעבירה לתליה, זה לא הטריטוריה שלי, אבל האין ברירה מתחיל מעכשיו. אצטרך כנראה להתחיל לבשל, כך פתאום, באמצע החיים.
22:30, הם חוזרים מהמוקד, גבס חצי יד, שישה שבועות. בלי לנהוג, תיפקוד מינימאלי, שוב המחשבות רצות, איך הופכת לסוג של חד הורית במשרה זמנית, חצי חופשת לידה כזאת.
מסכן שלי, אני חושבת, מסכנה שלי, איך תסתדרי אני אומרת לעצמי.
"מצאי את השער הצר המוליך אל החיים, הוא נקרא עכשיו", אני קוראת בספרו של אקהרט הול "כוחו של הרגע, מדריך מעשי". צמצמו את חייכם לרגע הזה. מצבכם עשוי להיות עתיר בעיות – כמו רוב מצבי החיים – אבל נסו לברר אם יש לכם בעיה כלשהי ברגע הנוכחי. לא מחר או בעוד עשר דקות, אלא עכשיו. האם עכשיו יש לכם בעיה כלשהיא?"
האמת שברגע הזה ספציפית אין לי בעיה, כי תכף אני מסיימת את הפוסט שלא תיכננתי ומרוצה מעצמי. עוד מעט במיטה, יגיעו המחשבות על כמה אהיה עתירת בעיות כנראה בזמן הקרוב, אבל אז אקח כמה נשימות מדיטטיביות טובות כאלה לריאות, אעצום ת'עיניים, אשים ידיים על הבטן ואחלום חלומות מתוקים על איך אני בורחת לששת השבועות הבאים לאיזה אי בודד.
אה, והמתכון לעוגת שוקולד הקלילה בעולם:
– 3 ביצים
– 1 ורבע כוס סוכר
– 1 ורבע כוס קמת תופח
– 3/4 כוס שוקולית
– 3/4 כוס שמן
– 3/4 כוס מים רותחים (לעוגה פרווה), או גביע יוגורט
– 1 ורבע כפית נס קפה
מערבבים הכל ולתנור ל – 40 דקות 180 מעלות
ציפוי: 100 גרם שוקולד מריר/ או חלב + שמנת מתוקה חבילה
שבת שלום
מיקמיק
