הבוקר שאחרי

בוקר. עומדת במטבח מול מכונת הקפה, חושבת על אתמול וזה עושה לי דגדוג נעים בבטן.
שומעת את צעדיו מתקרבים לכיווני אבל לא מסתובבת. הוא מחבק אותי מאחור וצמרמורת נעימה עוברת בגופי.
"איך זכיתי ככה?" חולפת במוחי המחשבה . לקחתי נשימה עמוקה, הריח שלו סיחרר אותי.
"אני אוהבת אותך" מלמלתי, ונזכרתי איך רק לפני כמה שעות היינו מחוברים יחד, כמו גוף אחד שלם, נעים ברחבי המיטה, כאילו אין כלום מסביב וכל העולם מתרכז בנקודה זו של החדר, עד שזה מתפוצץ מהעוצמות של האנרגיה והרגש.
"גם אני אוהב אותך יפה שלי" הוא ענה ונשף אוויר חם בערפי, "אפשר קפה?".