הבומרנג של הארכת ימי החופשה

לפני כשבוע פורסם בחדשות ערוץ 2 שהחל משנת הלימודים הבאה יתווספו שישה (!!) ימי חופשה נוספים על אלו שכבר ישנם. רק כדי לסבר לכם את האוזן- שנת לימודים היום כוללת 223 ימי לימוד ובשנה הבאה תכלול 219 ימי לימוד בלבד! ימי החופשה שיתווספו יוצמדו לחגים, בהם גם ככה החופשה ארוכה. ארוכה מידי.. כך תתארך לה חופשת חנוכה מחמישה לשבעה ימים, חופשת פורים מיומיים לשלושה והשיא- חופשת פסח שתתארח מ-15 ימים ל-18!
ואני באמת תוהה- WTF?!! למי לעזאזל מועילים ימי החופשה הנוספים האלה? הרי בסופו של יום אנחנו ההורים ממשיכים לעבוד כרגיל, בעוד הילדים בחופש.

למזלי גדלתי לאמא גננת, כך שכשהיינו ילדים החופשות היו עבורינו חופשות אמיתיות- בהם גם אמא בחופש והיינו יחד. אבל זהו, פרט לילדי אנשי החינוך כל שאר הילדים לא באמת מבלים את החופשה עם ההורים שלהם. ההיפך הוא הנכון.
ההורים מחפשים פתרון כדי שהילדים לא ישארו לבד בבית. אם אין להם הורים פנויים, קרובים ומוכנים לשאת בנטל- מוצאים את עצמם רוב ההורים נאלצים לשלוח את הילדים לקייטנות מאולתרות בעלויות גבוהות ולא משתלמות במיוחד. אבל מה הם יעשו? הרי הילדים לא יכולים להיות לבד בבית ומצד שני הורים לא יכולים להרשות לעצמם לקחת כל כך הרבה ימי חופשה. מישהו צריך לעבוד כאן, לא???
מאז שאני עצמאית, גרושה עם ילד אני מבינה (ומרגישה) טוב יותר את נטל החופשות האלה. ולי עוד יש פריווילגיה- אני עובדת רוב הזמן מהבית. ובכל זאת, לפעמים זה דווקא הרבה יותר גרוע! הוא כאן בבית, משתעמם- תקוע מול הטלוויזיה או המחשב בשקט מופתי (כי אמא צריכה לעבוד), המצפון שלי שובר שיאים חדשים על כך שיש לו חופש והוא נאלץ לבזבז אותו בשעמום ואני לא באמת מצליחה לעבוד. התפוקה יורדת- מצב הרוח לא משהו ואני בכלל לא מדברת על חשבון הבנק המפרפר בתקופות החגים (שדווקא אז צריך יותר כסף, כדי לעשות איתם משהו..) וחוץ מזה- אני לא יכולה לקחת ימי חופש. ממי אני אקח אותם?? העבודה שלי לא תעשה מעצמה ואני לא באמת צריכה לספר לכם מה זה אומר להיות עצמאי בישראל..
ומה יוצא מכל זה? הילדים קיבלו יותר "חופש"- ההורים קיבלו יותר "עונש"- ההוצאות גדלות- הכסף לבילויים קטן- הורים מבואסים וטרודים- הילדים משועממים ו"מטפסים על הקירות" – ייסורי המצפון עולים מדרגה והכאוס הרגשי, הפיזי, המנטלי והכלכלי חוגג.

ובשביל מה???? מי בכלל צריך חופש ארוך כל כך בחנוכה? חשבון הבנק שלנו הוא לא פח השמן שמתמלא מעצמו! ובפסח? 18 ימים? "לנקות את הבית"? נו באמת.. תראו לי הורה אחד שמצהיר על זה שהחופשה של הילדים גורמת להם לעזור לו לנקות את הבית לקראת פסח. אחד!
אז שר/ת החינוך החדשים- בבקשה מכם תתחילו לחשוב בהגיון ותנו לנו להתפרנס בכבוד וגם- לגדל את הילדים שלנו בהנאה. גם ככה חופשת הקיץ בת החודשיים היא בלתי נסבלת וכמעט בלתי אפשרית אז הארכה נוספת לחופשות הארוכות באמצע השנה??
רוצים לתת לאנשי מערכת החינוך יותר ימי חופש? בבקשה. מפרגנת.. אבל תנו לנו ימי חופשה במקביל או לפחות תוספת כספית. הרי בסוף נקרוס ואז מה? מה עם הכלכלה "המשגשגת" של מדינת ישראל? מה עם דור העתיד שגדל בתנאי חופשה כמו ציפורים בכלוב זהב?
לפעמים זה מרגיש לי כאילו אנחנו איזה חמורי משא והמדינה מוסיפה עלינו בכל פעם ערימת חציר נוספת. אנחנו בהתחלה קצת מאבדים איזון ואז מתחזקים, מתרגלים והופ- עוד ערימת חציר על הגב. ממשלה יקרה- בסוף נקרוס. כן כן.. גם אנחנו, העם השורד בעולם יקרוס בסוף. המדינה פשוט תאכל את יושביה. הניתוח (או מה שאתם מנסים להשיג כאן) יצליח, אבל החולה (שזה אנחנו) ימות. בשביל מי???