הבה נרגילה – לא משחק ילדים

לדברי ד"ר יוסי הראל פיש מהרשות למלחמה סמים ואלכוהול, בין השנים 2001 ל- 2002, עישון הנרגילה "פרץ" בחברה של הנוער הישראלי, מאפס אחוז שימוש לקרוב ל- 50% שימוש, בתקופה של בערך שנתיים.
התופעה התפשטה כמו "אש בשדה קוצים", הדבר הפך להיות אופנה ,וטרנד.

בחורה עם מחשב נייד

קיימת דעה רווחת, שאין לה שום בסיס מדעי, שהנזק בעישון נרגילות הוא מועט.

ההיפך הוא הנכון- מחקרים מוכיחים שיש מסוכנות גבוהה מאוד בעישון נרגילה מבחינה פיזיולוגית ובריאותית לא פחות מאשר סיגריות, ומבחינות מסוימות גם הרבה יותר, בגלל כמות הצריכה.

כאשר מעשנים נרגילה לא רק שאנחנו מכניסים לריאות את הטבק אלא גם מכניסים לריאות את הרכיבים של הפחם ששמים על הטבק, שיוצרים פגיעות קשות בתאי העור וזיהום חמור בדרכי הנשימה.

נוסף על כך, המבנה של הנרגילה מאפשר הכנסת חומרים נוספים לתוך מיכל המים, כמו וודקה, ותוספות שונות לתוך הטבק.

גם החומרים שמטרתם לתת את הטעמים השונים, מסתבר שבחלקם הם חומרים מסרטנים.

 

 "מעבר לסיכון הבריאותי-פיזיולוגי, אנחנו כאנשי מדעי ההתנהגות, הבריאות ובריאות הציבור, רואים בזה סכנה נוספת מאוד מרכזית, שבעצם נפתח כאן שער חדש שלא היה קיים קודם, של כניסת אחוז גדול מאוד של בני נוער, לתוך כל ההתעסקות עם חומרים ממכרים כחלק מהתנהגות הכיף שלהם", טוען ד"ר יוסי הראל פיש.

 

ממחקרים עולה כי בני אדם, ובפרט בני נוער, מפתחים התנהגויות סיכון מהקל אל הכבד בהדרגה.

כלומר, מתחילים עם דברים יותר מתונים ולאחר מכן, קיים סיכון להחמיר את ההתנהגות להתנהגות יותר חמורה וכן הלאה.

מתחילים ב"שאחטה" פה ו"שאחטה" שם עם סיגריות, אחר כך עוברים קצת לאלכוהול ואחר כך מתחילים לשתות בצורה יותר כבדה ומשם הדרך לשימוש בסמים קלים קצרה במיוחד.

אחת החוקרות המרכזיות בתחום, תיעדה את זה בתור מודל שנקרא "מודל השערים": מעבר דרך שערים של סיכון. אם אדם עבר שער אחד, הוא כבר בסיכון גבוה לעבור לשער הבא, כמו פירמידה.

 

הסכנה  הגדולה בשימוש בנרגילה היא שהשימוש בה הפך לשלב באמצע, שהוריד את גיל ההתנסות הראשונה בחומרים ממכרים לרף מאוד נמוך.

ילדים בגיל קטן יחסית, התחילו להיכנס לעולם הנרגילות ובאופן זה נפתח הרוחב של הבסיס של הפירמידה לאחוז מאוד גבוה של בני נוער שלא היה קיים קודם, שמתחילים עם התנהגויות שקשורות בלצרוך חומרים.

 

"אנחנו יודעים שבקרב מעשני נרגילה עישון המריחואנה הוא בערך 14% ובקרב אנשים שאינם מעשנים נרגילה עישון המריחואנה הוא 2%", טוען ד"ר יוסי הראל פיש, בהסתמך על מחקרה של ד"ר ליאת קורן מהמרכז האוניברסיטאי ביהודה ושומרון.

 מחקר זה מצביע גם על קשר בין שימוש בנרגילות לשימוש באלכוהול ולאלימות בקרב בני הנוער. ילדים יושבים בשעות הערב עד שעות הלילה המאוחרות יחד ללא פיקוח הורי בחושך.

ד"ר ליאת קורן אומרת: "עישון נרגילה זה זמן רב יחד, זו לא מסיבה שנגמרת אחרי דקה-שתיים-שלוש.

הם (בני הנוער) מעבירים ערב שלם שהתוכן שלו הוא לא מעשיר, הוא מפיג, הוא יוצר קצת שקט מהמטלות שיש לי לעשות, קצת הפוגה מהחיים האינטנסיביים […] קורים כל מיני התנהגויות וכמו שראיתי ילדים זורקים לבריכה הציבורית איזה ילד אחר, שוברים נדנדות וכל מיני דברים קורים. זה לא תמיד מוביל להתנהגויות כאלה, אבל אין פלא שהן קורות דווקא במצבים כאלה ואז אם מישהו מראה לך שיש בארנק מריחואנה ואפשר לנסות את זה אז למה לא עכשיו, עכשיו אין אף אחד שיכול להעיר לי על זה ואף אחד לא ימצא אותי עכשיו עושה את זה".

במהלך העשור האחרון, משרד החינוך ביחד עם משרד הבריאות, הרשות למלחמה בסמים ורשויות רלבנטיות אחרות, יצאו בהסברה מאוד אפקטיבית, שהצליחה להעלות את תחושת המסוכנות של הנרגילה יותר גבוה ממה שהייתה, גם בקרב קהל ההורים ואנשי המקצוע ובוודאי בקרב הנוער.

אנחנו מתחילים לראות את האותות של היעילות של הקמפיינים הללו ושל תכניות ההתערבות בתוך מערכת החינוך, גם הפורמאלית וגם הלא פורמאלית בשטח.

 

                             חינוך אפקטיבי נגד סמים המבוסס על עובדות

      מה שבני נוער ומבוגרים לא יודעים אודות סמים ואלכוהול יכול להרוג אותם.

                        הנוער בימינו חשוף לסמים ואלכוהול מוקדם מאי פעם.

ההיבט המטריד ביותר של הבעיה הזו הינו כיצד שימוש לרעה בסמים מזיק לנוער שלנו, והאיום שזה מציב לעתידה של המדינה. משתמשים צעירים סובלים מיותר מחלות, נעדרים יותר ימים מבית הספר ונוטים יותר להידרדר לפשע מאשר אלה שאינם משתמשים.

הפתרון הטוב ביותר הוא להגיע לצעירים עם חינוך אפקטיבי נגד סמים המבוסס על עובדות, לפני שהם יתחילו להתנסות בסמים.

הרבה פחות סביר שבני-נוער וצעירים אשר יודעים את האמת על סמים יתחילו להשתמש בהם.

חשוב לציין כי עמותת "ישראל אומרת לא לסמים" מפעילה תכנית חינוכית למניעת שימוש בסמים ואלכוהול בעזרתם של מתנדבים, בכל הסקטורים.

התכנית כוללת בין היתר את הסרט התיעודי "האמת על סמים: אנשים אמיתיים, סיפורים אמיתיים.", 

13 חוברות ותשדירי שירות עטורי פרסים אשר הופקו על ידי הארגון עולמי "עולם ללא סמים", אשר הוקם על ידי סיינטולוגים ופועל בתחום החינוך והבאת ידע אמיתי על סמים ואלכוהול לילדים ונוער ב- 125 מדינות.