גם אם לא התנסית בחייך בחוויה של "האשה האחרת" וודאי התנסית בכך באופן עקיף.
אולי דרך חברה שעברה חוויה כזו ושיתפה אותך, או דרך ספר או סרט שקראת, וואולי דרך פחדים שהתעוררו בך- שרק לי זה לא יקרה.
מה שמקשה כל כך על התמודדות עם חווית "האשה האחרת " היא העובדה
שמערכת יחסים שיש בה משולש, מועדת מראש לכישלון.
משולש זה דבר פרובלמאטי.
תמיד יהיה צד אחד שירגיש מקופח במערכת יחסים כזו.
זה מתחכך בנקודות הישרדותיות ופגיעות כמו: הפחד שיפסיקו לאהוב אותי, הפחד להינטש או להידחות,
ושם את הזרקור על מצבים הישרדותיים ראשוניים של תחרות , צורך לנצח בכל מחיר/פחד להיכשל,וכד'.
לא פלא אם כך במצבים כאלה עלולים להוציא ממי שנקלע אליהם את החלקים הפחות טובים שבו, ולהביא אותו לתגובות רגרסיביות.
האם זה מה שקרה לשרה?
בהתחלה ניתן לחשוב ששרה מגיבה באופן אלטרואיסטי כשהיא מנדבת את שפחתה הצעירה הגר להיות ה"רחם הפונדקאית" לזרעו של אברהם.
וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר. ב וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת–בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי. ג וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה.
האם שרי חשבה עד הסוף?
האם היא חשבה שהגר תהיה רק "כלי שרת" ושהילד שיוולד יהיה רק שלה ושל אברם-
ואילו הגר תמשיך לחיות בביתם רק כאומנת של הילד שהוא פרי ביטנה?
האם היא חשבה שמערכת היחסים בינה לבין אברם תישאר ללא שינוי כשהיא מכניסה למיטתו את שפחתה הצעירה?
ולמרות שהמנהג הזה ("להיבנות" מהבנים של השפחה) היה נהוג- פה מדובר בקונסטלציה מיוחדת:
קונסטלציה של משולש בתוך משפחה גרעינית קטנה. ולמשולש יש זוייות חדות..
כנראה ששרי לא חשבה עד הסוף ובאמת התעוררה לאחר מעשה לחלום בלהות.
כשההריון היה וודאי, התחילו כל הפחדים והמחשבות לרחוש בתוכה והפיקו ממנה רוע:
אולי עלה חששה שבגילה המבוגר היא לא תוכל לטפל בילד
ותיזדקק להגר- ואז מי בעצם תהיה האמא?
אולי הפרשי הגיל עורר חששות ופחדים מול הגר הצעירה ממנה? זו בהחלט תחרות לא הוגנת.
ומספיק שאברהם יחייך אל הגר
ולא מן הנמנע שזה קרה,שזה יצית קנאה אצל שרה. ואז היא טופלת על הגר אשמה שהיא מקלה בה ראש, והיא מתלוננת אצל אל אברם.
וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. ה וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ–אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.
חדי העין שבכם יבחינו שבמילה "בינך" (סוף הפסוק למעלה) יש אות מיותרת: יוד ( נכתב: ביניך)
מה היא עושה שם? מה היא אולי מייצגת?
שרי מאשימה את אברם.
נשמע שהיא מרגישה שדברים יצאו משליטה, שאולי אברם תרם איכשהו ל"הרמת הראש"
של הגר, וכתוצאה מכך
יש "משהו" מפריד בינו לבינה. היא מרגישה לא "עזר כנגדו" אלא מופרדת ממנו. והמשהו הזה שעומד בינה לבין אברם,הוא הגר וההריון שלה.
במקום שיהיה הנחמה שלה, במקום שיחבר ביניהם (ההריון והציפיה המשותפת לילד)- הוא ניצב כתריס ביניהם.
הגר בגימטריה= 5+3+200=208=10
הריון בגימטריה=5+200+10+6+50=271=10
האות יוד בגימטריה=10
אז מה שעומד בין אברם לשרי ,זאת הגר. וההריון שלה.
שמיוצגת ע"י האות יוד המיותרת
במילה "ביניך".
אברם משיב לשרי שתעשה בה כטוב בעיניה והיא מתעללת בה ועל פי הפרשנות כנראה מחזירה אותה למעמדה הקודם כשפחה.
והגר בורחת למדבר.
אולי שרי נשמה לרווחה. המשולש נשבר.
אבל לאלוהים היו תכניות אחרות..