אז אומרים עליו שהוא הגזים גם הפעם. עוד פליטת פה ועוד אימרה פוגעת. ואנחנו שופטים אותו, מזלזלים, מעליבים ועושים לו "רצח אופי". שימו לב, כל מה שאנחנו אומרים על אחרים ועל העולם מעיד על עצמנו. אנחנו זו המראה של עצמנו ובכל זאת למרות הכל הוא נבחר לנשיא ארה"ב.
דונלד ג'ון טראמפ, נשיא ארה"ב ה 45, השתתף בתוכנית ריאלטי, יזם ואיש עסקים, היה נשוי לשלוש נשים ומדבר בשפה ללא גבולות. במהלך הקמפיין לדברייה של הילרי קלינטון, שהתמודדה מולו, הוא הציע נשק גרעיני למדינות מסויימות, הוא פגע במשפחה שכולה – ועודד אלימות. היו לו לא מעט פליטות פה והערות גזעניות שעוררו סערה בעולם. ואחרי קמפיין רווי יצרים ותהפוכות הוא עשה את הבלתי יאומן, ניצח והפך להיות נשיא ארה"ב ה 45- אחד האנשים החזקים והמשפיעים בעולם.
אז הוא מגזים? האמנם? ואולי הוא אומר את אשר על ליבו ללא גבולות ומחסומים ומשמש לנו כמראה אוטנטית לצפות על העולם בזווית אחרת, זוית כזו שאף פולטיקאי עוד לא שיקף לנו. יש בו נחישות, התמדה, סקרנות, הצלחה, צמיחה והתרסקות, דבקות במטרה ואמונה עצמית. תכונות רבות שלפחות אחת מהן היינו שמחים לסגל. אז נכון כאיש ציבור, מצופה ממנו לדבר בסגנון מסויים, בנימוס לברור את המילים הנכונות אך האם זוהי אמונה או כלל שפעם קבענו לעצמנו שכך מתנהגים אנשי ציבור? ולפתע בשנת 2017 קם לו אדם בעולם ושבר כלל זה? ובכל זאת הוא הגיע… למרות הכל.
אז לפני שאנחנו שופטים מישהו, כדאי לפעמים להתבונן בעצמנו- האם מה שאנחנו אומרים על אחרים ועל העולם מעיד גם על עצמנו?
להקת כוורת בשירם "בכל זאת הגענו למרות הכל" מזכירים לי שיר שמעורר השראה להילחם למען דבקות מטרה ולהגשים אותה בדרך אחת או אחרת. אך שימו לב הדרך מלאה במכשולים וחשוב לשים לב איך לא נפגע בדרך להגשמת המטרה גם באחרים ואת מי אנחנו שופטים בדרך.
