החברות והחברים שלי כבר יודעים שאני יועצת כלכלית. אנחנו רוב הזמן לא באמת מדברים על זה. אנחנו כן מדברים המון על רעיונות, על חוויות טובות ואנחנו אוהבים ואוהבות לתכנן את החוויות הבאות שלנו.
מידי פעם עולה איזה נושא כלכלי טעון, אני אקרא לו פה מיתוס. איזה משהו שתופסים, אבל הוא לא הכרח נכון.
הפעם, הלכתי לפיקניק יומולדות של א.נשים שאני לא כל כך מכירה, הם שמעו שאני יועצת כלכלית ודי מהר עלה נושא מעניין במיוחד.
"אבל אני לא רוצה לספור שקל לשקל" אמרה א', מיד הצטרף אליה ב' והסכים, הוא סיפר שהוא "ירגיש קמצן אם הוא ינהל תקציב ויצטרך לספור". ג' ו – ד' סיפרו שהם פעם ניסו לעשות תקציב ולצאת מהמינוס אבל הרגישו ממש מסכנים אז החליטו לוותר.
אני, ישבתי שם בשקט, מקשיבה לקולות המצוקה שעלו שם.

ראיתי א.נשים מדהימים ומשכילים, שעובדים ומרווחים יפה, יושבים מתלוננים. מסבירים לעצמם ולסביבה מדוע הם לא.
מדוע הם לא מנהלים תקציב.
מדוע הם לא חוסכים כסף.
מדוע הם לא רוצים לבדוק את חשבון הבנק.
מדוע לא, לא ולא.
אני מזהה קולות מצוקה כאלו כי גם אני פעם חשבתי שרוב הדברים לא תלויים בי. חשבתי לעצמי לאיזה רגע, ש "חיים פעם אחת אז בוא נהנה בלי חשבון".
אבל אז הבנתי, אנחנו אמנם חיים פעם אחת ולגמרי באנו לפה להנות, אבל זה לא מתיישב לי עם חובות והלוואות.
חובות עושים אותי עצבנית, לא שקטה, קופצנית, השינה פחות טובה בלילה. אז איך בעצם זה מסתדר עם האג'נדה של ההנאה?

להתמסכן בגלל כסף זה עניין של בחירה, כי אפשר לבחור אחרת, אפשר לבחור בעוצמה.
אפשר לבחור לקחת שליטה, להבין שיש השלכות למעשים שלנו. לקחת את העניינים לידיים מתוך בחירה (גם אם נדחפנו לשם).
תהליך של הבראה כלכלית לא אומר סבל, יש פה תהליך, לעיתים גם יש החלטות לא פשוטות, לעיתים מאתגרות ולעיתים קשות.
אבל האמת, רוב ההחלטות הן לא נוראיות, ברגע שהחלטנו לעשות את שינוי ויש לנו את התוצאה הרצויה מול העיניים, ההחלטות הופכות לקלות יותר.
באנו להנות, לטעמי כסף לא מהווה מגבלה, כמעט לשום דבר.
אני באופן אישי מקפידה לשלב בחיים שלי הנאות, חלקן בתשלום וחלקן ללא חיוב כספי בכלל.
ומה איתך? באת להנות או שבאת לסבול? הבחירה שלך.
אנחנו יכולות לעשות כמעט הכל, השאלה היא, מה אנחנו רוצות לעשות?
ותזכרי, באנו לפה כדי להנות ואפשר לעשות את זה לגמרי במסגרת התקציב – תהני!
שלך,
דניאל
________________________