שוב אזעקות.
שוב משפחות שלמות נכנסות למרחב המוגן.
שוב ילדים שלא ישנים בלילה, ילדים שלא הולכים ללמוד בבית הספר ביום.
על איזה מרחב מוגן אנחנו בעצם מדברים ?
לשהות במקלט זה מרחב מוגן ? להיות בממ"ד זה מרחב מוגן ?
אנחנו טועים בהגדרה של "מרחב מוגן".
מרחב מוגן הוא המרחב שבו אנחנו מנהלים את חיי היום יום, שאנחנו יכולים לשלוח את הילדים לשחק עם כדור בחצר, שיכולים לשלוח את הילדים ברגל לבית הספר. מרחב שבו אנחנו מקיימים את שגרת הפעילות שלנו, בלי חשש שמישהו או משהו יפגע בנו.
לשיטתי, הכניסה למרחבים מוגנים, במדינה שלנו היא במידה רבה לא הגיונית ונתפסת בעיניי כחולשה.
סבתי, כשברחה מהנאצים במלחמת העולם השניה, הסתתרה. לא פעם נכנסה למקומות שבהם ראתה כמרחב מוגן עבורה. האם נתפס, שילד שגדל היום במדינת ישראל ייאלץ להכנס ולהסתתר במרחב מוגן כפי שעשו ילדים שברחו מהנאצים ?
אנחנו טועים. ילדים ישראלים צריכים להרגיש בכל מקום במדינת ישראל כמרחב מוגן מלא עבורם. הם לא צריכים להכנס לחדרים ממוגנים, לא צריכים להסתתר ובטח שלא לחשוש לחייהם.
כשנבין שזו מציאות שאיננה מתקבלת על הדעת, אולי נחפש את הפתרון הנכון – זו חובתנו המוסרית עבור ילדינו.