הורות מאוחרת: האם את מבוגרת מידי להיות אמא ?

נושא האימהות המאוחרת מעסיק את הרופאים משני קצותיו: מחד, להביא לידיעת הנשים ידע אמין אודות הפריון שלהן, על מנת שלא תדחינה את הבאת הילדים לשנים מאוחרות מדי ומאידך, לסייע לאותן אימהות שבחרו ללדת בגיל מאוחר לעבור את ההיריון ולהיכנס להורות בבטחה. דיון רב-תחומי בנושא התקיים בכנס רפואי של איל"ה. אני מביאה את מחשבותי ורשמי מהכנס.

בחורה עם מחשב נייד

הטרנד של אמהות מאוחרת של נשים היולדות לראשונה אחרי גיל 40 ואף לאחר גיל  45  מתפשט בארץ, כמו בעולם המערבי.

לתופעה חברתית זו כמה "אבות" : שינויים חברתיים ודמוגרפיים כמו עליית גיל הנישואין, שינויים במבנה המשפחה, שינויים בהשכלת נשים ובמעמדן המקצועי, וכמובן ההתפתחויות הטכנולוגיות של רפואת הפוריות המאפשרות את "מתיחת" גיל הפריון של נשים.

נושא האימהות המאוחרת מעסיק את הרופאים משני קצותיו: מחד, להביא לידיעת הנשים ידע אמין אודות הפריון שלהן, על מנת שלא תדחינה את הבאת הילדים לשנים מאוחרות מדי ומאידך, לסייע לאותן אימהות שבחרו ללדת בגיל מאוחר לעבור את ההיריון ולהיכנס להורות בבטחה.

כנס רפואי על הורות מבוגרת / הורות מאוחרת

האגודה הישראלית לרפואת הפוריות – איל"ה,  כן, זו אותה אגודת איל"ה שבקיץ האחרון יצאה במיזם "הגעת לגיל 31, רצוי שתדעי" שבמסגרתו ביקרו רופאים גינקולוגים בבארים בתל אביב ודיברו על חשיבות הגברת מודעות הנשים לגבולות הפריון שלהן, קיימה בסופ-שבוע האחרון ( 22-24 בנובמבר) כנס מעניין ביותר לחבריה הרופאים, שעסק בהיבטים שונים של האימהות המאוחרת וביניהם , בנוסף להיבטים רפואיים גם היבטים פסיכולוגיים וחברתיים.

נכחתי בכנס ואף דיברתי בו על ההיבטים הפסיכולוגיים של אימהות מבוגרת מה שנקרא גם הורות מאוחרת ואני שמחה להביא את רשמי מהמושב שהתרכז בנושאים החברתיים והפסיכולוגיים.

אל תיכנסו לנו לרחם

את המושב פתחה לירון שמם, עיתונאית מאתר מקו, בת 33, נשואה, שהביאה את תגובתה האוטנטית לאותם ביקורי הרופאים בברים התל-אביביים. היא תקפה בחן רב ובמבט אישי את רופאי הפריון שהשתתפו ב"מבצע" ודרשה מהם שלא לבוא ולהטריד אותה ואת חברותיה הלא נשואות, ולספר להן על פוטנציאל הפריון שלהן, שכן הן בעלות "המודעות הכי גבוהה " ויודעות ש"הפוריות בורחת" ולחץ זה של הרופאים אינו מוסיף, אלא -רק מטריד. לדבריה היא אינה רוצה להתחיל כרגע עם גידול ילדים, אלא מחפשת יציבות בעבודה ופיתוח המקום המקצועי שלה.

אפשר להבין את אי הרצון שלה לפגוש גינקולוגים בברים, אך קשה, לי על כל פנים, להבין מדוע אין לה רצון לקבל מידע מהימן מרופאים. הרי מיזמים למניעת סרטן העור על חוף הים מתקבלים בברכה על ידי כולנו. לעומת זאת, טענה שמם, ובצדק, כי כחברה עלינו לייצר מציאות שתומכת באימהות, מספקת מסגרות חינוכיות לילדים קטנים.

חוסר הידע לגבי יכולת הפריון

בהמשך דיברו ד"ר יעל השילוני דולב, סוציולוגית מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו  ופרופ' דפנה בירנבבוים-כרמלי על הקשר בין גיל תחילת ההורות לבין נסיבות חברתיות-כלכליות.  למעשה הן טענו שהמהפכות הטכנולוגיות בתחום הפריון ובעיקר נושא הקפאת הביציות  "פוטר" את מקבלי ההחלטות מלטפל בנסיבות שבגללן נדחפות נשים לדחיית גיל ההורות.  על רקע זה מתפרשת יוזמת הרופאים כלחץ שיש להם בו ענין אישי-כלכלי. עם זאת, הן תיארו תוצאות מחקרים  שערכו ושלפיהם גם לאנשים מלומדים קיימת בורות גדולה לגבי פוטנציאל הפריון של נשים בגילאים שונים.  הנטייה המובהקת של הציבור היא  לראות את הפוריות כאפשרית בגיל מבוגר בהרבה ממה שאפשרי  במציאות, כלומר ראייה ורודה מידי.

נקודת המבט הפסיכולוגית על הורות מאוחרת

בדברי שלי על ההיבטים הפסיכולוגיים שבאימהות מבוגרת,  הראיתי כי זו הורות מיוחדת, לא פשוטה בכלל.  אמנם, ההורים המבוגרים הם אנשים חזקים, בעלי בשלות פסיכולוגית, כאלה המסוגלים לשאת תסכולים, אך הם נתקלים בקשיים ייחודיים: התחלת ההורות כרוכה לרוב בקשיים ובטיפולי פוריות ממושכים הכוללים תרומת זרע, תרומת ביצית, התמודדות עם אובדנים, הריון בסיכון גבוה. בנוסף ,לאחר הולדת הילד או הילדים, ההורים המבוגרים פוגשים מצב בו הם מבודדים חברתית ומקבלים מעט תמיכה רגשית מהסובבים, מצב בו דור הסבים (הוריהם) זקן או חסר ולכן ממעט לסייע להם שלא לדבר שייתכן והוא נופל עליהם לנטל, תוחלת החיים שלהם קצרה יותר ומאיימת עליהם ועל הילד, הבריאות שלהם והאנרגיה הנפשית שלהם הולכת ופוחתת. כמו כן הם נתקלים בקשיים בהכלה ובפתרון של האמביוולנטיות ההורית: כלומר מתקשים להודות ולהכיר בצדדים החלשים של הורותם ובהשפעתה על הילד ועל התפתחותו, דבר שעלול לפגוע בבניית דפוסי משפחה אופטימאליים.

הדגשתי את החשיבות הגדולה בהגשת יעוץ וסיוע פסיכולוגי להורים מבוגרים ואת הצורך לעזור להם ככל האפשר בהקטנת בדידותם החברתית.

ד"ר חנה גילאי גינור, מנהלת "הורותא" , מרכז לפסיכותרפיה

.

.