ולא ניתן להגיע לסיפוק צרכים בקודקוד הפירמידה- כל עוד לא השגנו את הרמות הנמוכות יותר?
2. ביצוע פעולה מתוך דבקות. "התפללו בכוונה רבה."
גם בעשייה מקצועית יש לנו כוונות שונות.
וכמו שישנם סוגי דלקים שונים- יש כוונות שונות. וכל סוג הכוונה משפיע על ההוויה שלנו- תפיסת החיים, התנהלות, צרכים, רמת מחויבות, תחושת סיפוק, תוצאות ועוד.
אז אילו 3 כוונות עיקריות משפיעות על ה"תנועה" והתנהלות בעולם העבודה שלנו?
כוונה ראשונה ובסיסית, כמו בפירמידה של מאסלו, היא כוונה של הישרדות. זה אומר העיקר שתהיה לי פרנסה, שמספקת לי סוג של ביטחון כלכלי. ואולי גם- קביעות, ואולי גם- תנאי פנסיה. הנאה, סיפוק ותשוקה מקצועיים- הם פריווילגיות ומותרות יתר ברמת הכוונה הזו. מי שחי בכוונה כזו- חש לרוב תחושת מחסור (מחסור ב: כסף, סיפוק, הכרה, הערכה, מוטיבציה ועוד) ונמצא כל הזמן במאבק (עם עצמו, אחרים וחיים בכלל). לעתים קרובות האנשים שחיים עם כוונה כזו חשים תשישות בכל הרמות- פיזית, רגשית, שכלית…
כוונה שניה היא כוונת ההצלחה. ברמה הזו אנחנו חותרים להישגים, ורוצים לצבור הצלחות. גם אם זה לעתים בא על חשבון הנאה וסיפוק יומיומיים. העיקר- שנצבור "ציוני דרך" והצלחות. התנהלות כאן הרבה פעמים מושפעת מהערכה של אחרים. כמה סמלי סטטוס יש לנו בעקבות העבודה שלנו , כמו: כסף, כבוד (מעמד בהיררכיה), תנאי עבודה (מכונית, תנאים סוציאליים), עבודה בעלת תדמית גבוהה בעיני האחרים (לדוגמא- כמו שבוחרים מקצוע "מבוקש" ו"נחשב" בהתאם לרצון של הורים- על מנת להגשים חלומות שהם לא הצליחו, בלי באמת לאהוב ולרצות). גם מי שחי בכוונה הזו חי בתחושת מאבק- מאבק על מקום ,הישגים, תדמית ועוד. הוא נמצא בתחרת מתמדת וחושש לאבד הכל. כי רוב ההצלחות בחוויה שלו הן חיצוניות, ובאמת- ניתן לאבד אותן.
כוונה שלישית היא הכוונה של השפעה. השפעה על העולם הזה (סליחה על אמירה גרנדיוזית) בדרך של אותו אדם, להשאיר חותם. כאן אדם חי בהוויה שהוא משפיע על העולם, גם אם על חלקת אלוהים הקטנה שלו. הוא עובד בדרך כלל מהפנים אל חוץ- מחובר לכשרונות, מקורות השראה, מניעים הכי פנימיים שלו. תחושה שלרוב קיימת אצל האדם עם הכוונה הזו- שהוא "חי את החלום שלו". כמעט ואין כאן תחושת מאבק- כי לא באמת יש לו מתחרים, הרי הוא מביע יומיום את היחודיות שלו, עושה דברים בדרכו המיוחדת, מניע, יוזם, משנה ותורם רק מה שהוא יכול לעשות. לא ניתן לאבד כאן כמעט שום דבר, כל עוד האדם ממשיך להיות "מחובר" לעצמו ודרך חיבור הזה עובד ויוצר. (עקבו אחרי הבלוג, בקרוב ארחיב על מעגלי ההשפעה שלנו ואיך נוכל להרחיב אותם עוד ועוד)
אין כאן רמת הכוונה שהיא מעודפת, ולא אנסה להאדיר שום כוונה! יש מקום לכל כוונה בעשייה מקצועית שלנו.
רק כדאי מדי פעם לעצור ולבחון- האם אנחנו באמת מונעים בעבודה על ידי הכוונה שאנחנו רוצים!
אז מה נותן לכם את הדרייב לקום בבוקר עם חיוך ולהירדם עם תחושת סיפוק?
♥ תודה לרוזין רוזנבלום על הרעיון להסתכל על המוטיבציות שלנו ביומיום מנוקדת המבט זו ♥
חיי הנאה ותשוקה, יומיום! מרי♥
התמונה מ depositphotos
רוצים לקרוא עוד- עשו עקוב אחרי הבלוג “MWAY- תשוקה, חיים, שליחות”
מוזמנים לעקוב בפייסבוק “משחיקה לתשוקה בעבודה”