ה(א)כלה – להסכים לדאות

כל מיני דברים קטנים וגדולים שנכנסים למרחב הפרטי שלנו, גורמים לנו עיקצוצים וחוסר נוחות ואנחנו מסכימים להם. מעניין אותי למה

בחורה עם מחשב נייד

לפני פחות משנה הייתה אצלי בפגישה אישה יקרה שבעלה נהג להכות אותה. זה קרה בתדירות של אחת לחודש כשנחה עליו רוח רעה. בכל ארבעת שנות היכרותם היא הצליחה להיות שם נוכחת בשם האהבה. במהלך ההריון שלט בעצמו וכך היא חשבה לעצמה שזה פסק. לאחר הלידה, הוא חזר להכות אותה והפעם בתדירות גבוהה, כאילו משלים פערים. חודשיים אחרי הלידה, עם כל הקושי הכרוך בזה היא ארזה תיק ותינוקת ועברה לעיר מקלט, לבית של אמא שלה. זו הנקודה בה נפגשנו. חשבתי על אותה אישה הרבה מאז. ביננו- אני לא מבינה איך אפשר להשאר אפילו רגע אחד עם בעל מכה. אבל לא שפטתי אותה בכלל- רק ניסיתי להבין מה קרה שם במרחב הפרטי שלה שאיפשר התנהגות כזו כלפיה ומה קרה אחרי הלידה שצעק בה: אני לא מוכנה לסבול  את זה יותר!!

בזוגיות כמו גם בחיים כשאתה נפגע ממישהו אז נכון להתכנס לרגע ולשאול את עצמך, איזה כפתור נלחץ? אבל לפני כן, הרבה לפני כן אני שואלת את עצמי. האם אני מוכנה לסבול את זה?  האם זה משהו שמתאים להוויה ולמרחב שלי ברגע זה ממש. הרבה פעמים, באופן מפתיע, אנחנו מוכנים "לסבול את זה". כל מיני דברים קטנים וגדולים שנכנסים למרחב הפרטי שלנו, גורמים לנו עיקצוצים וחוסר נוחות ואנחנו מסכימים להם. מעניין אותי למה. הרי אם בעינייני מסרים והקשבה אנוכי הרי שהעיקצוץ הוא סימן מובהק שמשהו לא עובד כשורה.  ממה אנחנו מפחדים שגורם לנו להשאר. וממה אנחנו מפחדים כשאנחנו שומרים על המרחב שלנו בקנאות. איפה האמצע?

יש לי שתי חברות שנוהגות לשמור על המרחב שלהן בקנאות. רגישות לכל התנגדות קטנה. הבטן שלהן מתקוממת והן פשוט לא מוכנות להשלים עם משהו שלא מתיישב להן בצורה הרמונית עם הפנים שלהן. אני בדיוק ההיפך. אני ספגנית. רק תעריפו עליי קשיים ותראו איך אני פותחת את ידיי בקבלה. איך אני יוצרת השלמה והסכמה בתוכי. אני לא שומרת על המרחב שלי, אני שומרת שהקושי לא יפתיע אותי. אם חלילה אהיה קשובה למרחב שלי ואהנה מהדרך אני לא אמנע קשיים וכאבים אבל הפחד שהם יתקפו מבלי שיהיה מוכנה להם מאוד חזק. לאחרונה ובעיקר בעקבות הסדנה המופלאה של עינבל מרום תאטרון מודע- לשחק עם הרוח. אני מוצאת את עצמי קשובה לקולות בי שמבינים שאני אמנם יכולה לסבל הזה, אבל אני לא מעוניינת בו. וואלה- אני רוצה שיהיה לי טוב, שיהיה לי נעים. אין לי צורך לעבור לקיצוניות השנייה ולהעיף מעליי כל מה שלא משרת אותי. למדתי להבחין איזו התנהגות בבן זוגי אני לא מוכנה להכניס למרחב שלי ולשתף אותו בכאב שנגרם לי ואילו התנהגויות שלו הן מופלאות וטובות ולהוקיר אותם כי זה מה שאיפשר לי בסופו של דבר "לספוג".

אני פתאום מבינה את האשה שהייתה אצלי, שפתאום אחרי לידה לא יכלה להכיל יותר את המכות. שני דברים שאני יכולה להצביע עליהם. אחרי לידה, יש רגישות יתר. הגוף עובר טראומה וההורמונים משבשים את כל הצפוי. הפרספקטיבה שאנחנו מקבלות אחרי לידה על הגוף שלנו והמרחב הפרטי שלנו לא מאפשר לשום דבר רע להכנס אליו. אני זוכרת שאחרי לידה טבעית, ארוכה וכואבת ללא שום משככים ועזרים, הייתי גיבורה (כמו שגיא אומר לי) ואח"כ בהחלמה, לא יכולתי לסבול אפילו את הכאבים הקטנים (יחסית) של התכווצות הרחם או של התפרים ופשוט לקחתי אקמול. הדבר השני, אחרי הפסקה ותחושה נעימה וזכה של האידיאל שהיא חוותה במהלך ההריון. היא הפסיקה להתגונן מולו, היא הפסיקה להידרך לקראת מה שיבוא. ובאמת, תקופה ארוכה זה אכן עבד והיא שיחררה. ומהמקום הבוטח, הנותן אמון- הוא פגע בה שוב. העוצמה של אותה מכה הייתה יותר ממה שהיא חוותה לפני ההריון. העוצמה של אותה מכה הייתה זעזוע הבגידה. אנחנו כל כך סומכים ובוטחים בבן זוג שלנו, בחברים מסויימים, בהורים שכשאנחנו מקבלים מכה לא צפוייה אנחנו פשוט נאלמים מול הדבר הזה וכל הוויתנו צועקת שזה לא נכון לנו. אנחנו יכולים להצביע- זה, לא יכנס למרחב שלי!

מה אם נוכל להבין מי אנחנו ומה המרחב שלנו? מה אם נוכל לגלות בעצמנו מה טוב לנו, מה נעים ומה מעקצץ וכואב. אולי, בנקודה הזו נוכל להפסיק לשמור כל כך על המרחב שלנו בקנאות, באגרסיביות, בחוסר בטחון. ונוכל גם להפסיק להסכים לספוג מהפחד שהכאב יתקוף. נוכל לשמוט ידיים, להתהלך בעולם הזה לא בכניעה וגם לא באגרופים קפוצים אלא בבטחון מלא שמה שצריך להגיע אלינו בוא יבוא – השפע מחכה לנו שנשמוט ידיים, שנרפה מעט ממהגנות כדי שהוא יוכל לחדור אלינו, להיות חלק מאיתנו ולשרת דרכנו גם אחרים.

מתוך ויקיפדיה: "בעוד שקל להבין כיצד מאבד הדאון גובה במהלך הדאייה, הרי שניתן גם לנסוק במהלך הדאייה, כלומר, לצבור גובה".

מוזמנות ביום חמישי הקרוב למפגש בסדרת "המקום שלך בזוגיות" בנושא אינטימיות ומרחב פרטי.

ובכלל מזמינה אתכן להצטרף למרחב הפרטי שלי ושלכן בפייסבוק –  אני משיקה דף חדש ומחלקת מתנות!!

הדס ויסמן- מאמנת נשים לזוגיות 052-4285719

dsdscaml@gmail.com  על זוגיות בפייסבוק: https://www.facebook.com/dsdsbor