האיטי

בחורה עם מחשב נייד

אני ועולם הבלוגים נפגשנו כקוריוז לפני מספר חודשים. היום כשאני מנהלת פרוייקט חינוכי בהאיטי הבלוג שלי הפך לקשר עם החברים בבית.

דרכו אני מספרת להם ולעצמי חלק מהחוויות שאני עוברת ומעבדת דרך הכתיבה. יש מדיות שונות של כתיבה, ביני לביני, ביני לבין חוג מכריי, ביני לבין חברים אישיים ודרך הבלוג.
ההחלטה מה להציג בבלוג בדרך כלל נובעת מדברים אשר נראים לי חשובים לדיון ציבורי אחר, אישי יותר. דיון שהינו פילוסופי לרב האנשים אל משיק לתחומי חיינו, באשר הם.

החיים מהאיטי מכניסים לפרספקטיבה את החיים "האמיתיים" מחוצה לה. כל השירים, הקטעים והספרים שמנסים להמחיש את חשיבות ואיכות החיים נרקמים למציאות. המציאות בהאיטי היא שלערך היחיד אין חשיבות רבה. אנשים חרוצים, שמחים, בעלי חלומות נעלמים בתוך מדינה בלי כוון ובלי הנהגה, ועתידם של ילדים רבים נמחק מראש.

העולם, משתקף פה, באינטרסים שלו, בבירוקרטיה שלו, בהתנשאות שלו.
השינוי יגיע, כנראה, מאנשים וארגונים קטנים קודם כל, ואז מהארגונים הגדולים.

אני מקווה שהמסה הקריטית של העשייה תיתן את אותותיה, ושכל העוזרים ועוזריהם ישכילו לצאת מפה כדי לתת לאנשים שפה את היכולת לשנות ולקיים את חייהם בעצמם.

http://murkav.blogspot.com/

שרון מיכאלי- רמון
מומחית לחינוך גמיש ומישחוק, חינוך באזורי אסון, מנתחת התנהגות ומנחת מחנכות והורים, מפתחת שיטת התנועה ההדדית ויזמת TOGI http://www.facebook.com/people/Sharon-Ramon/608627297