האיזון בטבע מופר כשהחזק פוגע בחלש

בחורה עם מחשב נייד

אני כותבת לכם את המילים האלו, ופשוט לא מאמינה למתרחש סביבי. טבע, "ספינת הדגל" של התעשייה הישראלית, מוטבעת עמוק עמוק ברגעים אלו. איך איפשרנו לזה לקרות? איך אנשי הנהלת החברה תומכים בחורבן הבית הזה?

אני ליבנת אהרונוביץ, בת 43, עובדת בטבע כבר 15 שנה כרכזת רווחה באתר אביק בנתניה, וגם משמשת כיו"ר ועד עובדי טבע בנתניה. אתר אביק אחראי על המחקר והפיתוח הייחודי של ייצור תרופות למחלות חשוכות מרפא, תרופות כמו קופסקסון לטרשת נפוצה ואזילקט לפרקינסון. התרופות שהכניסו לטבע מיליארדי דולרים במשך השנים.

כבר שלוש שנים אני מכהנת כיו"ר הוועד. בחרתי לתרום דרך הוועד כיוון שמתוקף תפקידי אני מכירה את כל עובדי האתר באופן אישי. העובדים הם כמו משפחה בשבילי. בחרתי להיות בוועד כי אני רוצה להיות בפרונט ולהשפיע למען העובדים, לעזור להם, לתרום לרווחתם, לעשות שינויים משמעותיים, לדאוג לעובדים שהם המשאב החשוב ביותר של החברה – המשאב האנושי. בתפקיד יו"ר הוועד אני סוגרת מעגל, אני זו שדואגת לעובדים בכל היבטי הרווחה שלהם.

בתקופה האחרונה התקיימו באתרי החברה בכפר סבא ובנאות חובב מאבקים, אחרי שבמסגרת הניהול הכושל של קברניטי החברה החלו בקיצוצים ופיטרו מאות מעובדי אתרים אלו. חלק מהאנשים שפוטרו הכרנו באופן אישי וחלקם אף היו בני זוג של עובדים אחרים באתר שלנו. תמכנו במאבקם והיינו חלק מסכסוך העבודה שהוכרז במשק עד שהגיעו להסכמות.

היום, כשהמשבר בטבע הגיע גם לפתחנו, התחושה היא מאוד קשה, תחושה של חוסר אונים, תסכול, ייאוש, כפיות טובה מצד החברה. עובדים כאן אנשים עם ותק של 20-30 שנה, עובדים שנתנו את מירב שנותיהם לחברה ועכשיו לא יודעים מה יעשו. ברגע שיפלטו לשוק העבודה, הם יימצאו בחוסר אונים משווע ועם חשש אמיתי לפרנסתם ופרנסת משפחתם.

התסכול הגדול הוא בעיקר מכך שהפיטורים לא נעשים בגלל שהחברה כושלת. למעשה, החברה מצליחה ורווחית – מה שמשקף את העבודה הקשה שלנו, העובדים. אך העובדים הם אלו שמוקרבים ומפוטרים והכל בגלל חבורת אנשים תאבי בצע ומגלומנים.

middel

מנהלים בכירים שקיבלו החלטות עסקיות הרות גורל, איומות וכושלות, מתוך האגו והיהירות שלהם. בזמן שהם קיבלו משכורות מנופחות ותנאים בלתי נתפסים ועזבו עם מיליוני דולרים פיצויים, הם גרמו לנזקים שהביאו לכך שהיום החברה שולחת אלפי עובדים הביתה כדי לנסות לצמצם את החוב.

במקום שיחליטו לקחת מאותם מנהלים שגרמו לנזקים את מיליוני הדולרים שניתנו להם, החליטו אלו שעומדים בראש הדירקטוריון ומקבלים משכורות מנופחות לשלוח את עובדי טבע ועוד אלפי עובדים מהמעגלים סביב לעתיד שהוא לוט בערפל.

ברגעי הכתיבה של טור זה אני נמצאת באתר שלנו בנתניה. האווירה והתחושות מאוד קשות. אף אחד לא יודע מה קורה, אנחנו ניזונים מהתקשורת כמו שאר הציבור. מאות עובדים הולכים הביתה, מאות בתי אב, עובדים בעלי משפחות שקמים לחג חשוך. ההנהלה לא מדברת איתנו, לדעתי הם עצמם לא יודעים מה יעלה בגורל האתר. אף אחד מהמנהלים היהירים לא בא ואומר "אני מוותר על המיליונים, תנו אותם לעובדים, אולי יינצלו כמה משרות". הם פשוט ממשיכים בחייהם ואנחנו מתמודדים עם הקושי. לעובדי טבע סיכוי קלוש למצוא עבודה. מדענים, בעלי תארים, עובדים מסורים שנתנו מעצמם לחברה במשך שנים יתקשו למצוא עבודה עם תנאים הולמים. בשוק שהוא מוצף גם ככה, המבוגרים הם אלו שיפגעו הכי הרבה. החברות המתחרות כבר מנצלות את הקושי ומורידות את השכר שהן מציעות לרמה מגוחכת, כך שגם מי שיזכה למצוא מקום עבודה, לא יזכה לתנאים מכבדים.

דיברתי היום עם עובדת, אישה בת 59 עם ותק של 35 שנה, העוסקת בפיתוח אותן תרופות הדגל שהכניסו לטבע מיליארדים. בזמן שהמנהלים הולכים לישון בבתיהם המפוארים, היא לא יודעת איפה, אם בכלל, תוכל לעבוד בעתיד.

לאחר מכן, כשהלכתי לחדר האוכל – העובדת במטבח, המועסקת על ידי קבלן הסעדה מזה 22 שנה, אמרה לי: "אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות מחר, המעסיק מפטר את כולנו ברגע שהאתר ייסגר, לא מוצאים לנו שום פתרון".

הכישלון הניהולי בטבע פוגע כאמור ביותר ממעגל עובדים אחד. מדובר בעוול שלא נתפס, עובדים שנתנו מעצמם וכעת לוקחים להם את הדבר החשוב להם ביותר – הביטחון התעסוקתי. המצב הוא פשוט מתסכל ומעציב, ואני מרגישה שאין מילים שיוכלו להמחיש את גודל הכאב שלנו בטבע, ואת הכאב והבושה שצריך לחוש כל הציבור הישראלי.

 

ליבנת אהרונוביץ, יו"ר ועד עובדי מו"פ ייחודי בטבע בנתניה

livnatfeatured