"האופה מברלין" הוא סרט שמעמיד במרכזו דרמה של מערכות יחסים כמעט בלתי אפשרית. על רקע נופיה העירונים היפהפיים של ירושלים (צילומים מרהיבים )ועל רקע המתחים בין החברה הדתית לחילונית, מעמיד התסריט סיפור אהבה מאד מורכב : גבר ישראלי, נשוי+1, שנמצא הרבה בגרמניה לרגל עבודתו מתאהב בבחור גרמני צעיר, אופה בעל קונדיטוריה. מתרקמת ביניהם מערכת יחסים. הבחור יודע על אשת אהובו, אך זו לא יודעת אודותיו.
כשהישראלי נפטר באופן מפתיע, ומפסיק לבקר, האופה הגרמני מחליט לבקר בארץ להתחקות על עקבות חיי אהובו, פוגש את אשתו, מצליח להיכנס כעובד לבית הקפה שלה ולגרום לו לשגשג. הוא טיפוס חיובי, שתמיד סופר את ה"יש" ולמרות שהוא מאד בודד בעולם (אין לו איש, וסבתו שגידלה אותו גם היא נפטרה) מאד יודע להעריך את מה שיש לו.
היצירה מגיעה לקרשנדו כאשר גם האשה מתאהבת בו. ולאחר מכן מתחילה לחשוד…
אני רוצה לשתף שמה שנשאר איתי אחרי הסרט זו השאלה:
עד כמה הבדידות יכולה לגרום לאנשים לעשות בחירות שאינן מדוייקות עבורם (גם עם הגבר וגם עם האשה האופה נענה למערכת יחסים שלא הוא יזם ולא בטוח שהייטיבו איתו). משחק מצויין של כל השחקנים. ומצעד עוגות מעורר תיאבון…
