האווייר שאת נושמת / פרנסס דה פונטס פיבלס

סיפור על חברות ועל אהבה, על קנאה, על שאפתנות ועל הקרבה ובעיקר על תשוקה גדולה למוזיקה. לקצב הסמבה המתנגנת בספר, נפרש סיפורן של שתי ילדות מיוחדות ומוכשרות מאוד הנעשות חברות בנפש. האחת עשירה, יפה ומפונקת בעלת קול נפלא והשנייה היא משרתת חסרת חשיבות בביתה המתגלה ככותבת שירים נפלאים. מרתק!

האויר שאת

..

האוויר שאת נושמת / פרנסס דה פונטס פיבלס

מאנגלית: מרב זקס-פורטל

פרוזה

הוצאת מטר

364 ע'

..

המחצית הראשונה של המאה העשרים היתה סוערת וחדשנית בתחומים רבים.  פרצה מלחמת העולם הראשונה והשניה, קמה תנועת הפמיניזם, נשים קיבלו  סוף סוף זכות בחירה.  בהוליווד התחילו לצלם סרטים. בברזיל –  התפתחה הסמבה –  המוזיקה הקצבית המספרת סיפורים נוגים ונוגעים שטלטלו אנשים רבים בברזיל ובעולם בכלל – בנפשם וגם בגופם..

על רקע המאורעות האלה מנסות שתי ילדות/נערות צעירות בברזיל הפטריארכלית של תחילת המאה העשרים לפלס לעצמן דרך עצמאית ולבנות קריירה בעולם המוזיקה. שתי ילדות עם רקע שונה ההופכות לחברות בנפש. הן משתובבות יחד, הן חולמות יחד, הן עושות הכל יחד. הן גם לומדות יחד וגם הולכות יום אחד להופעה ושם נולדת אצל שתיהן  התשוקה והשאיפה למוזיקה.

הסיפור מתחיל בבית האחוזה של משפחת פימנטל, בעלת מטעי סוכר בברזיל. האב, ברון סוכר , אשתו העדינה ובתם היפה והמפונקת המבקשת להתחבר עם המשרתת בת גילה, ילדה יתומה מהמעמד הכי נחות בסולם הדרגות שבאחוזה.

החברות הזאת מוציאה מבת העשירים את השובבות שלה והדמיון העשיר ומהמשרתת הקטנה את חוכמת החיים שלה ותאוות לימוד.

יחד הן משחקות ולומדות.

יחד הן חולמות ומתאמנות בשירה.

יחד הן מנסות להגשים חלום – בשירה ובכתיבת שירים.

לאורך הסיפור המעניין הזה נפרשת התרבות בברזיל, חיי העוני מול חיי העושר, התפתחות הסמבה, שליטת העולם התחתון, וגם על פוליטיקה ורודנות בברזיל של אותן שנים.

"שם למעלה, כולם מנומסים מאוד. בסנטה תרזה מחכים עד שהעניינים יסתדרו. הם יושבים באחוזות שלהם ושולחים מכתבי איומים, ואז שותים תה ומחכים שהבעיות יברחו מהם" (ע' 238)

ממטעי הסוכר מגיעות שתי החברות  לריו דה ז'נרו, להופעות על במות זולות ובברים, הן יוצרות קשרים חדשים עם דמויות צבעוניות ומרתקות. מרתקים, הן מגיעות גם להוליווד הצינית והנצלנית. שם הן חוות את הבדלי המעמדות והאפליות באמריקה של אותם ימים. בהוליווד הזוהרת, הנוצצת כלפי חוץ ומסתירה בעצם דעות קדומות וניצול ציני של בני אדם.

"לגלות ולתהילה תופעות לוואי דומות: הן מצרות את עולמך, והאנשים היחידים שאתה יכול לסבול, היחידים שבאמת מבינים אותך, הם אלה שנמצאים איתך באותה סירה" (ע' 305)

על שאפתנות:

"את, ז'גה , מתנהלת בקמצנות בעולם, כאילו הכל מצוי בצמצום וחייבים להסתפק במה שאפשר" (ע'224)

על פמיניזם:

"להיות אישה פירושו להציג דרך קבע…גופנו צריך להיות מעוצב בהתאם לדרישות התקופה: צובטים אותו, תולשים ממנו, מאפרים, לא מאפרים, מכסים, חושפים, מבשמים, צובעים, לוחצים, מזריקים, מפדרים, קוטמים, משפשפים, מגרדים, מלחלחים..." (ע' 92)

ולאוהבי משפטים חכמים, אפשר למלא מלוא הטנא מספר זה:

"אשליות, כפי ששר ויניסיוס..הן לא דבר נורא, אלא מה שמאפשר לנו לשאת את הגלות ואת האהבה" (ע'95)

 מומלץ מאוד!

..

על המחברת:

פרנסס דה פונטס פיבלס, חיברה את  רב המכר "התופרת" שראה אור אף הוא בהוצאה משותפת של כנרת ומטר ותורגם לתשע שפות.

ציפורה בראבי
בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים