הוצאות: סימנים, פן וידיעות ספרים.
השנה היא 1942, זה שנתיים שצרפת נתונה תחת שלטון גרמניה הנאצית. לוסיין ברנאר הינו אדריכל צרפתי המוזמן על ידי אחד מעשירי פריז – מנה, לצורך הכנת עבודת אדריכלות. אך עבודה זו שונה ומיוחדת במינה. מטרת העבודה היא הכנת מקומות מסתור ליהודים תחת אפם של הגסטאפו תוך מטרה להערים עליהם, תמורת סכומי כסף נכבדים. ברנאר בסופו של דבר מסכים, למרות הסכנה הגדולה לחייו במידה וייתפס על ידי הגסטאפו. הסכנה גברה כאשר חלק מהסכמתו כללה בניית בית חרושת גדול לנאצים, דבר שיכול לקדם את הקריירה שלו. הקצין הממונה על ברנאר איתו יעבוד בשיתוף פעולה הוא חובב אדריכלות ואומנות. אך כאן לא תמה הסכנה. הוא מקבל כעוזר בחור מוכשר שברור שמקושר היטב עם הגסטפו דבר המגביר את הסכנה שבפניה ברנאר ניצב בעצם הסיוע ליהודים (שאינו מסתכם רק במקרה הבודד הזה).
הרומן מתאר את החיים תחת הכיבוש הנאצי מצידם של הצרפתים. מחד, הלשנות על המגנים על היהודים. מצד שני, מחתרת הנלחמת במסייעים בגרמנים. הפחד המתמיד מהגרמנים שאינו מסתכם רק מהפחד התמידי של המחסור במזון והמחירים המופקעים במזון. והצורך להתמודד מול שאלות מוסריות הרות גורל – האם להציל יהודים במחיר סיכון חיי המציל. האם אי הצלתם מהווה הסכמה עם הנאצים.
אמנם הסיפור אינו אמתי, והרקע לסיפור שאוב מאירוע היסטורי שונה לגמרי ממקום שונה. מתקופתה של אליזבת הראשונה שנרדפו אחרי הכמרים הקתולים באנגליה ונבנו 'בורות כמרים בהם התחבאו במקרה והבית יתגלה, דבר שהוביל לעינוי והוצאה להורג של הכמרים ושל יושבי הבית. אמנם הכרתי את הרדיפות כנגד הקתולים, אך 'בורות הכמרים' היו מושג שחדש לי.
אך ייתכן מאוד שדברים דומים אירעו גם בתקופת מלחמת העולם השנייה. כך שימוש ברעיון והעתקתו למלחמת העולם השנייה כלל לא היה נראה מופרך. בייחוד שמדובר בסופר שהוא אף אדריכל. זהו ספר ביכורים של הסופר, הארוג בעיניי ביד אומן וכלל לא מורגש כי זהו ספרו הראשון. זהו עוד ספר שנכנס מבחינתי לספרים מוצלחים מאוד העוסקים בתקופה. נשאבתי לספר והתקשיתי להניחו מהיד! אני תוהה איך לא הגעתי לספר הזה עד היום.
מעיון בויקיפדיה ראיתי כי יצאו לסופר עוד שני ספרים, ואני בתהייה איך לא תורגמו שני ספריו הנוספים לעברית?