דרכים לאהוב/ קרן אלקלעי-גוט – שירה

קרן אלקלעי- גוט, פרופסור לספרות אנגלית, נוגעת לא נוגעת באהבה. האהבה היא דבר חמקמק, פתלתל ומורכב. בשיריה הקורא חש באהבה ובתשוקה, בבדידות ובגעגוע. מהי אותה "אהבה"? ומהן הדרכים לאהוב?

ways to love

קרן אלקלעי- גוט היא פרופסור לספרות אנגלית עם שמונה ספרי שירה בעברית. זהו ספר השירה התשיעי שלה.
הספר מחולק ל-2 חלקים: לא דיברתי על אהבה ומה אנו חייבים זה לזה. בשיריה הקורא חש באהבה ובתשוקה, בבדידות ובגעגוע. מהי אותה "אהבה"? מהן הדרכים לאהוב? האם דרך מחוייבות? האם דרך תשוקה ומגע בין הגופים? האם דרך געגוע? והאם היא מתקיימת בין שניים?

חלק משיריה של אלקלעי- גוט ארוכים ובנויים ממספר בתים, מהווים סוג של סיפור. לעיתים חלק מהבתים כתובים בגוף ראשון, וחלק בגוף שלישי. ולפעמים ישנם בתים שמספרים את הצד שלו ואחרים את הצד שלה.

קרן בשיריה נוגעת לא נוגעת באהבה. האהבה היא דבר חמקמק, פתלתל ומורכב.
"אולי חשבתי
על אצילות מבטך
על רוך המגע
אבל מלכתחילה
לא קראתי לזה
אהבה."

באהבה שהיא כותבת אין רק שניים. היא מורכבת מבני הזוג ומאהבים.
הזוגיות של הנישואים מצטיירת כמקור לשקרים ובגידות. המונוגמיה הופכת למילה גסה.
"אתה מעמיד שני אנשים זה מול זה
אתה פוקד אמרו אמת
אחד מהם מסב מבטו הצידה
כאילו סטרו לו
הם אינם יושבים
עוד זה מול זה."

"אהבה מודרנית, המשורר קרא לזה, לפני מאה שנה.
פירוק הריכוז, הנחת ביצים
בסלים רבים. פיתרון לא רע בכלל
כשאלוהים עצמו מתפצל להרבה רסיסים."

"מה אנחנו חייבים זה לזה במשחק האהבה,
מה אנחנו חייבים לעצמנו
ואיזו בחירה יש
לנו- אנשים רבים כל-כך
איתנו במיטה,
כבובות רוסיות
אם אחת בתוך אחרת,
או יריות בסרט פעולה בהילוך איטי
אינסוף צללים
שמתנועעים כאחד."

התשוקה היא דבר מסוכן. המשגל הנסוג הוא דוגמא לתשוקה ואהבה כוזבות, של המאהב שלעולם לא יעזוב את אשתו.
"בפעם הראשונה שמטען חשמלי זורם
מפה לרחם
אישה לומדת
את עוצמת
את סכנת
הפה"

האני והאחר, הם מערבולת של מוכר וזר. אפילו את עצמה היא לא חשה שהיא מספיק מכירה.
"איך להיות מוכרת
כשעודני מפתיעה את עצמי,
עודני עמלה לפרק
פצצות נשכחות שאני מוצאת
בכיס בגדי הישנים."

המים מסמלים את האהבה והתשוקה. הטבילה היא מעשה אהבה בין האוהבים.
"מדי יום אני נשמטת מאהבה
ושבה לתוכה. אתה
תמיד משהו אחר,
זוכר עבר שונה,
מייל ליום מיוחד,
עדיין אותו אהוב שהכרתי
שוב ושוב. וגם אני
משתנה עם שינוייך.
יסוד זה נותר בעינו,
פשוט וצלול
כמים."

"לפעמים אני מסיטה את חיי לצלילי מים.
כשאני ממלאת את הקומקום
אני מתרכזת בזרם
עד שהקומקום גולש
ומשהו צועק
"מה חשבת לעצמך?"
ואני עונה, בהיסח הדעת
"מים". "

קריאה מהנה!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)