לפני כשבועיים הייתי בכנס מכובד בנושא קמעונאות. היה מושקע. הדוברים היו מעניינים. בישורת האחרונה של הכנס, הוכרז על פאנל. גם הוא מאוד מכובד. התיישבו הפאנליסיטים. הביט בהם לרגע קט האחראי על הכנס והפנה שאלה לחלל העולם "חסר מישהו?"
בלי להתבלבל צעקתי – אישה.
המארגן התעלם מהערת הביניים הטורדנית, והפאנל דן את הדיון שלו ללא קול נשי אחד לרפואה.
האמת שבכנס כולו לא זכור לי שהרצתה אישה. היתה אחת במיני קצרצר ונעלי סיכה שסידרה את השקפים…
נשים, ערבים אתיופים
זה אופייני. נשים בישראל זוכות ליחס הבעייתי לו זוכה כל מיעוט אחר, זאת למרות שהן מהוות קצת יותר ממחצית האוכלוסייה. הנשים מצטופפות להן עם המיעוטים שאינם מיוצגים בשום מקום בצורה שוויונית. לא בתקשורת, לא בכנסים וגם לא בעמדות בכירות במדינה: הן במקום טוב באמצע יחד עם ערבים, אתיופים, בעלי מוגבלויות (יש שיגידו שגם מזרחים מודרים. אני כבר בספק לגבי קבוצה זו, שלדעתי כבר הוטמעה לתוך הכלל).
ההגמוניה הגברית הלבנה ורצוי גם שתהיה בעלת עבר צבאי, היא הקובעת את סדר יומנו. הפוליטיקה, המדיניות, הכלכלה ואפילו התרבות והחינוך. רע מאוד. רע מאוד לגברים, רע מאוד לנשים – רע לכולנו. אם כבר יש אישה שהסתננה ל-OLD BOYS, היא בדרך כלל נאלצת להשתמש בטאקטיקה ובאסטרטגיה הגברית כדי לשרוד. אנחנו מפסידים עולם ומלואו, שיכול להצעיד את כולנו קדימה לחיים יותר טובים ושמחים.
קול אחר
נשים מהוות קול אחר. הן מכניסות לזירה אנרגיה אחרת ומגוון של יכולות וכישורים בעלי גוון שונה. יש אצלן בדרך כלל יותר אמפתיה, יכולת הכלה, ראייה מסוג אחר של הזולת. נשים מביאות חיים לעולם. הם נושאות תינוקות ברחמן, חלקן מניקות, רובן אחראיות על הילדים במשפחה וניהול משק הבית, הן מכירות את הפרטים הקטנים מקרוב. בצורה אינטימית. אמר מי שאמר, שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. היא אמנם שם… גברים רבים כבר מכירים בעוצמה הנשית ומברכים עליה. גברים אלה מקבלים אותה בזרועות פתוחות. הם זוכים. אומרים שמאחורי כל גבר מצליח יש אישה. מאחורי כל אישה מצליחה יש בדרך כלל בעיקר אותה. אם כי, היום נפגוש יותר ויותר גברים התומכים בקריירות של בנות זוגן וגם אבות ואמהות המחנכים את בנותיהן לעצמאות כלכלית, רגשית והתפתחות אישיותית מלאה.
ההתגייסות של מספר ארגונים לבג"ץ נגד החד מיניות של ועדת טירקל נכונה ומצודקת. רק שזה עדיין קרב מאסף. בין אם תצורף אישה או שתיים לוועדה (לא מאוד אפקטיבי בשלב זה. אם ייקבע שהסתמכות על עדויות כתובות היא בעייתית – גם לשתי נשים כמשקיפות יהיה ערך מוסף) ובין אם לא: הרעש שנוצר סביב עניין זה מהווה תקדים חשוב.
בתהליך הרכבת הוועדה הבאה שתדון בכל עניין שהוא, אולי כבר לא תישאל השאלה הזו ולא יהיה צורך בעתירות לבג"צ .אם בכל זאת גם בועדה הבאה לא ימונו נשים – חשוב יהיה להיכנס למאבק טרום התכנסות הועדה ולגייס לטובתו קמפיין תקשורתי- משפטי-מדיני גדול שיכריע את הכף: נשים כקול שווה.
