אורית לוי-ינובסקי, תקוע
העולם היהודי סיים השנה את הסבב השלושה-עשר של לימוד הש"ס כולו – לימוד של דף יומי, דף גמרא אחד ביום.
אירועים רבים לכבוד המאורע המיוחד נחגגו בארץ ובעולם. אבל אירוע אחד, היה בולט במיוחד בחדשנותו, בייחודו ובבשורה הגדולה שהביא לעולם היהודי בכלל ולעולם לימוד התורה בפרט – "הדרן" – סיום הש"ס לנשים.
אודה ואומר כי אני לא סיימתי את הש"ס (וגם לא קרובה לזה..), לא הכרתי באופן אישי אף אחת מהנשים שסיימו את הש"ס, ועל האירוע שמעתי רק במקרה ורק יומיים לפני שהתקיים. עשיתי מאמץ עילאי להגיע. בקור הירושלמי, עם יונק קטן וגם עם בתי היחידה בת השש (השאר בנים), שלא הבינה כיצד נפלה בחלקה הזכות לבלות בשעה כה מאוחרת בירושלים ואפילו קיבלה אישור מיוחד לאחר למחרת לבית הספר.
אז מה היה ייחודי כל כך בערב ההוא? למה היה לי כל כך חשוב להגיע אליו?
דבר ראשון, ככה. הייתי חייבת להיות חלק מהדבר הזה, פשוט חייבת, לראות אותו, להרגיש אותו. להגיד – אני הייתי בערב סיום הש"ס לנשים הראשון שהתקיים!
פרנציפ.
דבר שני, בשביל הבת שלי. שתראה, שתספוג, שתכיר, שבשבילה זה יהיה עוד יותר פשוט וטבעי משזה עבורי.
ודבר אחרון, כדי לפרגן. לפרגן לאלפי הנשים שבמשך למעלה משבע שנים הקדישו זמן יומיומי ללימוד תורה. ללימוד המורכב של דף גמרא (איך יש להן זמן?!). לפרגן במיוחד לאותן נשים שלא למדו כבר מהיסודי או מהתיכון את הרזים המופלאים והמורכבים של לימוד הגמרא והשפעותיו על חיינו, ובכל זאת עשו זאת.
במהלך הערב עלו לשאת דברים נשים ואנשים רבים. כולם דיברו דברי טעם ושמחה והשתמשו במילים כמו "גאולה" ו"בשורה".
עבורי, הפלא הגדול היה האמת. האמת שבעוצמת האהבה לתורה. הכמיהה האמיתית ללימוד שבערה בכל פינה באולם.
לא היו דיבורים על הדרה, על אפליה, וגם לא ביקורת על אף ממסד. לא היו קריאות נגד ולא קריאות התרסה. אף לא אחת מהדוברות או הדוברים השתמשו במילים "פמיניזם" או "שוביניזם" ולא היה רגע אחד של אנרגיה שלילית.
היתה שם שמחה אמיתית בתורה. אהבה אמיתית ללימוד. היתה שם שותפות, של גברים ונשים מרחבי הגלובוס שפשוט באו ושמחו שמחה אדירה בפסגה הענקית הזאת של העולם היהודי שחי ונושם במלא ריאותיו.
אם לפני כמה עשרות בודדות של שנים נעשו מאמצים להשמיד עולמות שלמים של לימוד תורה וקהילות יהודיות נמחקו ללא זכר, הרי שלא רק שהעולם היהודי התנער מעפר, הא גם עלה כמה קומות של לימוד ואהבה.
"ותורה – מה תהא עליה?הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד"(מסכת קידושין, דף סו עמוד א').
עולם לימוד התורה מקבל לתוכו את כולנו. כל הרוצה יבוא וייקח, ויגדל בתורה, בדרכו.
—
אורית לוי-ינובסקי – בת 29, נשואה לאוריה ואמא לארבעה, גרה בתקוע, עורכת דין חברתית ויזמית