*** זהו ההמשך ל"דמעה של אישה- סיפור קצר" – http://saloona.co.il/corny/?p=1893
את הדרך מהמספרה היא כבר לא היתה צריכה לראות. הדרך היתה כבר טבועה בתוכה. רגליה הובילו אותה לשם. בדרך היא החליטה שלבושה כבר לא הולם את האישה החדשה. היא עצרה בשדרת הקניות היוקרתית והמירה את הגינס והחולצה לשמלה אדומה ונעלי עקב תואמים. כיאה לדמותה החדשה. את בגדיה הישנים הכניסה לשקית שאותה הביאה להומלסית הראשונה שפגשה בדרכה. בכך היא נפרדה סופית מהפיסה האחרונה שקשרה אותה לאישה ההיא שהשאירה מאחור.
היא צעדה קדימה, בצעדים יציבים ובטוחים, ששיקפו את החלטתה.
סטיבן קינג כתב: "אני מאמין שבתוך כל אדם שוכן לו אדם אחר, אדם זר" *, כך גם היא הרגישה. תמיד שכנה בתוכה אישה אחרת, אישה זרה, שאותה הדחיקה. אולי בכולנו יש אדם זר בתוכנו, שאנחנו מחליטים לשמור עליו עמוק בפנים…עד שיום אחד, כתוצאה מהחיים עצמם, הוא פורץ החוצה, כרוח סערה.
היא עלתה במדרגות. עם כל צעד נשמע טיפוף העקבים שלה על השיש הקר של המדרגות ובישר על התקדמותה. היא הסיטה קצוות שיער סוררת אל מאחורי אוזנה. הרימה את סנטרה. נשמה נשימה עמוקה ומלאת משמעות.
היא קרבה לדלת. הדלת שהפרידה בינה ובין ההתחלה החדשה. נעמדה מולה. נשמה עוד נשימה.
ואז ביד נחרצת,היא הניחה את ידה על הידית הצוננת ופתחה את הדלת. הדלת שעבורה היא כה רבת משמעות. דמעה קטנה זלגה מעינה…
XOXO
אחת שיודעת 😉
* "אפלה מוחלטת, אין כוכבים" של סטיבן קינג.
