דמיון מודרך, לא מה שחשבתם

השתתפתי בסדנת דמיון מודרך במחלקה הגינקו-אנקולוגית, שהיא חלק מפרויקט “רוש מושיטה יד” המסייע לחולי סרטן. שם פגשתי את ג'ודי, ראיתי כיצד היא נוגעת באנשים, ושמעתי את הסיפור שלה

ג'ודי, שמעבירה את הפעילות בהתנדבות, מגיעה למחלקה. כולה אנרגיה חיובית. מאחלת "בוקר טוב" לבבי לכל מי שחולף מולה.

המחלקה קטנה יחסית. ג'ודי אומרת שיש ימים שבהם יש יותר נשים שיצטרפו לפעילות. היום יש מעט. היא מציינת באכזבה קלה.

היא מפעילה מוזיקת רקע, של צלילי עולם נעימים, וממתינה שסבב הרופאים יסתיים.

ג'ודי אראל היא מנחת דמיון מודרך כבר 25 שנים. הרבה לפני עידן ה"Nlp" שרווח היום יותר. הרבה לפני שהתגלתה גם אצלה המחלה.

היא חלתה לפני 11 שנים בעצמה. עם סוג הסרטן שאובחן אצלה, צריך ללמוד לחיות. הדמיון המודרך, שימש  ומשמש עדיין נר לרגליה במאבק האישי שלה להתמודדות עם המחלה. "אני מאמינה בהזרמת אנרגיה חיובית לגוף, במקביל לטיפול התרופתי". אין לה כוונה שהאנרגיה תהיה במקום טיפול קונבנציונאלי, אך אין לה ספק בתיאוריה שלה שמשהו צריך למלא את הגוף שמתרוקן ממאגריו.

הגעתי לסדנה של ג'ודי בשיתוף חברת התרופות “רוש” במסגרת פרויקט רוש מושיטה יד, במחלקה האונקולוגית של בית החולים שיבא (תל השומר). בחדר בו אנו נמצאות, מקבלות נשים טיפול כימותרפי. רובן לא לבד, ומגיעות לטיפול מלוות  ע"י הבעל/ חברה/ אחות, אדם קרוב להן. כולנו יצורים חברתיים, והאנשים שסביבנו נותנים לנו כח. אין תחליף בעיניי למגע האנושי.

ג'ודי פותחת ומציגה את עצמה. לא מפרטת הרבה. מציינת שהיא תעביר דמיון מודרך, ומזמינה את כולנו לנשום עימה נשימות עמוקות וארוכות.

IMG_3562

כולן מקשיבות לה. גם אלה שהתנגדו בתחילה, או שנראה היה ש"לא מתחשק" להן לשתף פעולה. הן יושבות/ שוכבות בעיניים עצומות. הידיים פרושות, פתוחות לקבלה. ואני רואה את החזה שלהן עולה ויורד בנשימות עמוקות. ג'ודי מנחה אותנו לתת לאור להיכנס עם הנשימה ולמלא אותנו מבפנים. היא עוברת איבר איבר, ומנחה אותנו להכניס בדמיוננו אור פנימה.

אני מוצאת את עצמי מתמסרת, נושמת ומדמיינת צילומים של צלם שהוא צוללן ומצלם מתחת לפני המים את האור החודר פנימה אל החושך שבמעמקי הים. הדמיון מוביל אותי, ואני נותנת לג'ודי לסחוף אותי איתה, ולאור להיכנס אליי פנימה.

הקול שלה מרגיע. מנגינת העולם ממשיכה להתנגן ברקע.

הנשים המלוות נושמות עמוק אף הן. הן צריכות את זה לא פחות מהנשים החולות. אחת מהן מספרת לי שזו הפעם הרביעית שהיא מגיעה עם אימה בדיוק בזמן שג'ודי מנחה. ושבימים כאלה, השהיה במחלקה עם האם, קלה לה יותר, רגועה יותר.
IMG_3797

ג'ודי מחלקת לנשים מנדלות שהיא מציירת, ביחד עם קופסת צבעי עיפרון עליזים וצבעוניים.
בחירת המנדלה, וצביעתה, זוכות אח"כ לניתוח קצר מפיה של ג'ודי.

באחת היא רואה אור, ואנרגיה, ויכולת ריפוי פנימית. היא נותנת טיפים לבחורה שצבעה, כיצד להשתמש ביכולותיה כדי לתמוך באימה.

באחרת היא רואה סערת רגשות. בעדינות רבה היא מנחה את הצובעת כיצד לנהל את הרגשות.
IMG_3798

"תציירי. מה שעולה בדעתך. זה יכול להיות אפילו קשקוש. תוציאי החוצה את כל הכאב. ציור חזק. ובסיום, תקרעי את היצירה. את יכולה אפילו לשרוף אותה!" כך היא אומרת. "תתני לרגש מקום. תתבטאי. אל תדחיקי. תגרשי את הכאב".

כשג'ודי מתמודדת עם הכאב, גם היא עושה זאת. קורעת את היצירה. כל עולם הנחייתה נשען על נסיונה האישי ונובע ממנו. מתוך ההתמודדות שלה בעצמה עם המחלה, ומתוך היידע המקצועי שלה כאמנית וכמורה לאמנות.

כשאני מתבוננת בה מהצד, אני רואה איך היא נוגעת באנשים. היא מובילה ברכות את המחשבה שלהם. היא מרככת התנגדויות.

בסיום הדמיון המודרך, אחת המטופלות משוחחת עם ג'ודי, ומודה לה. התהליך שהיא עברה בזמן הקצר של ההפעלה ניכר עליה. לפניו היא הרגישה לא טוב. וחשה חולשה. ולאחריו היא מחייכת ברפיון. ומסבירה לג'ודי על "אפקט מוצארט". מחקר שבוחן את השפעת היצירה של מוצארט על כל יצור חי- בריא, או חולה. צמחים ובעלי חיים. מחקר שמסקנותיו הן שלמוזיקה בכלל ולמנגינות של מוצארט בפרט יש אפקט של ריפוי.

למחרת ג'ודי מספרת לי שאותה חולה התקשרה בערב להודות לה על הסדנה. לומר לה שבזכותה היא מרגישה טוב יותר. שהיא הגיבורה שלה.

ואני שמחה לשמוע, כי אני חושבת שמגיעה לג'ודי הכרת התודה. את הסדנאות הללו היא מעבירה בהתנדבות, בין הטיפולים שלה עצמה. ואין דרך להודות לה מספיק על עשייתה.

לג'ודי יש אתר, ואתן מוזמנות להכירו : Judyerel.com

חייבת לשתף אתכן שהיא גם כתבה ספר (באנגלית) על ההתמודדות שלה והדרך שבה בחרה, דרך ששם הספר בלבד מספר: "Dancing with cancer"'  אותו ניתן לרכוש באמזון.
הספר מספר את סיפורה של ג'ודי, ואת הדרך שעברה, ומנחה כיצד לצעוד בדרך הזו בעקבותיה.

אסיים בציטוט שכתב הסופר ברני סיגל על ספרה:

"Judy Erel has a survivor personality and shares her experience with us. I have learned from my patients that self-induced healing is not so lucky spontaneous event. It takes courage and the willingness to change yourself and your life so your body gets the message. The wisdom and knowledge that she has learned from her experience with cancer can be our guide and coach.

I could write a book just pointing out the wisdom she shares with us. She has learned what healing your life and body is about versus waging a war against cancer. She guides us and shows us the path to healing and how to awaken our body to the joy of life and understand the value and wisdom of our consciousness."

Bernie Siegel MD, Author of Love, Medicine and Miracles and The Art of Healing

בספר ניתן למצוא הנחיה למדיטציה שג'ודי מעבירה.

ואם רוצים אפשר להזמין את ג'ודי לסדנה פרטית לדמיון מודרך.

אני רוצה להודות לך ג'ודי על הבוקר המאיר שחוויתי. לומר לך ג'ודי שאת נוגעת באנשים, ובכך הייחוד שלך. את מביאה למחלקה ולנשים בה אור, ואני בוחרת להודות לך בשמן.

שלכן, נגה