דמיון בספרי ילדים

קוף קטן/ שירה גודמן

קוף קטן,
קוף קטן,
מה היה היום בגן?

כל יום אמא שואלת את הקוף הקטן איך היה בגן. ובכל יום הקוף הקטן הופך להיות קוף אחר. פעם אחת הוא לוליין, פעם אחרת הוא סקרן או בכלל חוצפן 
לפי הגדרתו באותו היום, הסיפור מותאם. למשל:
כשהוא קוף רברבן הוא מתפאר שהוא בנה פסנתר ואילף פנתר.
כשהוא פטפטן הוא לא מפסיק לתאר איך היה: היה מעולה! היה כביר! היה נפלא! היה אדיר!
כשהוא רעבתן הוא מספר על האיטריות השחורות במרק פירות, על קציצות חריפות עם סלט רקפות. ולמנה אחרונה- שושנה.
וכשהוא גנדרן הוא מספר על עניבת הפרפר בצבע צהוב עם פס אפרפר.

"קוף קטן" הוא ספרה השני של שירה גודמן, מחברת הספר "יש לי נמר בחדר". בספרה "קוף קטן" שירה נוגעת בנושא המוכר כמעט לכל אמא, סיפורים שהיו או לא היו בגן. עולמם של הילדים מורכב מדמיון רב, כך שלעיתים הם מערבבים דמיון עם מציאות. הספר ממחיש זאת בצורה משעשעת ומאפשר קריאה משותפת עם הילדים, כך שניתן יהיה לדבר איתם על כך.

בובה בהשאלה/ עיינה פרידמן

ברחוב קטן בקרית הדרים גרה משפחת דקל. האב יוחאי, האם רינה ושני ילדיהם, עמליה וישי.
חצר ביתם גובלת בבניין הסמוך, ובו חנות צעצועים, שחזיתה פונה אל הרחוב הראשי. דרך חרך קטן בקיר, דרכו עמליה וישי נוהגים להציץ דרכו על המתרחש בחנות הצעצועים.
עמליה וישי מדמיינים שהם אלו הילדים הזוכים בצעצועים שנקנים שם, לעיתים הם נכנסים לחנות נוגעים בהם ומשתעשעים איתם. מבטה של עמליה נמשך בעיקר לבובה גדולה עם שמלה פרחונית ושתי צמות. היא כנתה אותה דורית והיא הפכה בשבילה להיות הבובה הסודית.

בגלל תקציבם המוגבל, עמליה וישי למדו מהוריהם להכין צעצועים מחומרים שונים ואף לשחק איתם. אבל, עמליה רצתה כל כך שתהיה לה בובה, שיכולה לעצום ולפקוח עיניים ולהזיז את ידיה.

יום אחד עמליה הוזמנה לחברתה עדית. שם ראתה עמליה את כל צעצועיה והופתעה במיוחד לגלות את הבובה הסודית שלה שם. אמה של עדית רכשה אותה עבור עדית וזו כבר לא תהיה בובתה הסודית של עמליה
עדית ואמה החזירו את הבובה לחנות, לאחר שעדית הבינה שעמליה שחקה איתה קודם.
באותו הערב עמליה החליטה להתגנב אל חנות הצעצועים ולהתחבא בה, כך שבלילה היא תוכל לשחק עם בובתה דורית.
עמליה נרדמה …

לבסוף, בעזרתו של ישי, הוריה מצאו אותה שם. בעל החנות שראה את אהבתה של עמליה לבובה, השאיל לה אותה לאותו הלילה ובהמשך גם ללילות שאחרי עד אשר היא תגדל והיא תרגיש שהיא יכולה להיפרד ממנה ואז הבובה תועבר לילדה אחרת.

ספרה של עיינה פרידמן עוסק בדמיונם של ילדים, ביכולת שלהם להמציא משחקים וצעצועים. היא נוגעת גם במושג הבעלות (במקרה זה על צעצוע), נושא שמתפתח אצל ילדים כבר מגיל צעיר מאוד. וכששני הנושאים יחדיו משתלבים בסיפור הם יוצרים קלאסיקה המאפשרת למידת פתרונות לבעיות יומיומיות המתעוררות אצל הילדים.

הטקסט בספר מנוקד והשפה מתאימה לקריאה משותפת של ילדי גן בוגרים עם מבוגר. בעמוד האחרון של הספר יש מקום בו יכולים הילדים לצייר צעצוע מדמיונם.