דלת הקסמים של ילדותי

אם מתחשק לך לפעמים, לפתוח לרגע את דלת הקסמים, בוא ואתן לך מפתח, תיכנס ותהיה אורח. כי פה הקוסם הוא הכל יכול, אצלו תוכל ללמוד את הכל, אם תיכנס ותשתלם, תוכל גם אתה להיות קוסם.."
זוכרים מאיפה? מצליחים לשחזר את המנגינה? זה סאונד הבקרים של ילדותי. הבקרים של הימים בהם חליתי וכאב לי נורא הגרון אך הלב שמח. כי נשארתי עם אמא בבית, עם כל הפינוקים ומול תוכניות הילדים בטלוויזיה החינוכית שהיו דלת הקסמים של ילדותי.

" אם מתחשק לך לפעמים, לפתוח לרגע את דלת הקסמים, בוא ואתן לך מפתח, תיכנס ותהיה אורח. כי פה הקוסם הוא הכל יכול, אצלו תוכל ללמוד את הכל, אם תיכנס ותשתלם, תוכל גם אתה להיות קוסם.."

זוכרים מאיפה? מצליחים לשחזר את המנגינה? סדרת הטלוויזיה "דלת הקסמים". זהו סאונד הבקרים של ילדותי. הבקרים של הימים בהם חליתי וכאב לי נורא הגרון אך הלב שמח. כי נשארתי עם אמא בבית, עם כל הפינוקים ומול תוכניות הילדים בטלוויזיה החינוכית שהיו דלת הקסמים של ילדותי.

זה כל מה שרציתי בילדותי, דלת קסמים מסתובבת שדרכה אוכל להימלט לעולמות הדמיון. הטלוויזיה החינוכית ידעה לספק לי את הקסם הזה.

המזוודה הזו, של ד"ר קוק שבה יכול היה להכניס את כל עולמו ולנסוע לכל מקום שהיה זקוק לעזרתו ואז לחזור כלא כלום.פשוט גאוני. ד"ר קוק לימד אותי מהי חמלה וקשב וחשיבות מתן העזרה.

ומה היה מרגש יותר מלצפות ברגע ( מ"רגע ודודלי"), משקיע את כל כישרונו ואהבתו בכדי לשמח את דודלי, כאשר החליט למלא את כל צנצנות הדבש? הוא ניסה, נכשל, התאכזב, כעס, ניסה שוב והצליח. במעשה כה פשוט, קיבלנו שיעור לחיים.

וכש"מוקי הכלב של דנה אבד", לא ידעתי את נפשי עד שהמבצע נחל הצלחה והכלב האהוב נמצא. עוד שיעור באהבת בעלי החיים ובעזרה לזולת.

וחביתוש.. אין כמו חביתוש. עד היום יש לי חלום לקחת חבית ולהוסיף לה מברשת מטאטא בכדי שיהיה לי חביתוש משלי. מבטיחה שלא אקח לו את המפתח בלי רשות של רגע ודודלי. תמיד הוא נראה לי כמו המצפן המכוון של רגע ודודלי. חבית, חבית.. אבל חכמה ורגישה. מסתבר שהייתה הרבה קריאטיביות עוד לפני עידן המולטימדיה והיא הייתה לא פחות יצירתית.

וב"בית של פיסטוק" עם ספי ריבלין היקר והאהוב, הבית שמגיעים אליו אחרי שהולכים קצת ימינה ועוברים את ההר. שם למדתי על תגליתו של גלילאו גליליי על כדור הארץ המסתובב סביב השמש.  פיסטוק שרצה להסביר על התגלית לרגע, עשה זאת בדרכו היצירתית.לקח גלובוס ופנס, סובב את הגלובוס ופשוט הדגים לרגע כיצד קורה שכאשר בצדו האחד של כדור הארץ שמש, בצדו השני לילה… רגע כל כך נרעש מהתגלית שקשר עצמו למיטה. וזו לא הייתה טיפשות, זו פשוט הייתה תמימות של ילד שניסה לעכל את האמת. האמת שהעולם כולו לא קיבל בזמנו ושלח את גלילאו גליליי אל מותו, תוך שהוא אומר את מה שהפך ברבות הימים גם למשפט שאני אימצתי : "ואף על פי כן נוע תנוע".

והיו כמובן את תוכניות האנגלית של החינוכית. Neighbors we are neighbors. איזו שמחה, איזו גאווה על היותם שכנים זה לצד זה.דואגים להכיר לי את עצמם בשמם ובעיסוקם. העובדה כי Sharon הייתה אחות היא לא מקרית. אני אומרת לכם. כל השרוניות הן אחיות בנשמתן.

עצוב לדעת שהיום אנחנו צריכים להיאבק בתופעה לפיה לא תוכל להיות שכן אם צבע עורך והמצב הסוציו אקונומי שלך לא מתאים.

וכמובן, כל משפחת קפלן , שכל בניה המיסו אותי בעיניהם היפות..ירמי שמילד מתוק ויפה הפך לרוקיסט בועט ויפה. והאבא שלהם הקאובוי שהניף את החבל ולא פסק מלומר : I like saving people. גם אני, לייק סייבינג פיפול.

ואיך אפשר מבלי להזכיר את המג'יק סטיק של Gebbi &Debbi. איזו זוגיות מושלמת. עם מקל שיכול לקחת אותך לכל מקום ולהחזיר אותך לכשתחליט. תארו לכם היום בזוגיות שלכם. אתם יכולים לאהוב, לריב. "לברוח" לתקופת צינון, אפילו קצרה מאוד עם המג'יק סטיק ולחזור שוב אוהבים.

אבל היזהרו, אם לא תשובו בזמן, You'll be gone forever..

ידעתי תמיד שיש בתוכניות האלו קסמים. שלא הכל אמיתי. אך היו בהם גם אנשים עם קסם. ומה רע לילדה תמימת לב להאמין שהכל טוב. ששום דבר רע לא יקרה.ששמחה לשמוע את "דני דינה הולכים בצידי דרכים" עם צחוקם הנשמע עד לב שמיים..אנשי הקסם של החינוכית שליוו אותי, שלימדו אותי. שנטעו בי את התחושה הקיימת בתוך תוכי גם היום – יש לנו עולם טוב עם אנשים טובים. צריך רק לדאוג לשמור עליו. עליהם.

אז מה המסקנות שלי מכל זיכרונות הצפייה האלו ?

נוסטלגיה היא לא מילה גסה

קריאייטיב זו לא מילה של שנות האלפיים. היא התחילה הרבה לפני.

שמישהו ימצא לי מג'יק סטיק. אני רק רוצה לומר שלום לאמא, לתת לה נשיקה ולחזור.