דיכאון בהריון – כיוון מחקרי חדש

פסיכיאטרים, רופאים ואנשי בריאות הנפש סבורים שנשים רבות הסובלות מדיכאון, עוברות את ההריון ללא שהדיכאון מאותר ובודאי שאיננו מטופל. לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים בנושא חרדה ודיכאון במהלך ההריון והם מביאים כיוונים חדשים.

בחורה עם מחשב נייד

בפוסט קודם שכתבתי כאן בנושא ציינתי כי ידוע היום שחרדה ודיכאון בהריון מעלים את הסיכון להפלה טבעית, ללידה מוקדמת, ללידת תינוק במשקל לידה נמוך ועם היקף ראש קטן יותר וכן לקשיים רגשיים וקוגניטיביים אצל הילדים, לקשיי ויסות רגשי של תינוקות ולקשיי שינה. http://saloona.co.il/hana/?p=60

המלצות ארגונים רפואיים

חרף  ממצאים מובהקים הכלולים בדו"ח אמריקאי משותף של הקולג' האמריקאי למיילדים וגניקולוגים ( ACOG)ואיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, שמצא כי בין 14% ל 23% מהנשים ההרות סובלות מדיכאון במהלך ההיריון, ולמרות דו"ח נוסף שפורסם לפני פחות משנה בג'ורנל PEDIATRICS  ובו המלצות מפורשות לשלב בעבודת מרפאות  הילדים פעולות של איתור וטיפול בדיכאון בהריון ובדיכאון לאחר לידה- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=%22Committee%20on%20Psychosocial%20Aspects%20of%20Child%20and%20Family%20Health%20American%20Academy%20of%20Pediatrics%22%5BCorporate%20Author%5D

הרי שפסיכיאטרים, רופאים ואנשי בריאות הנפש סבורים שנשים רבות הסובלות מדיכאון, עוברות את ההריון ללא שהדיכאון מאותר ובודאי שאיננו מטופל.

התייחסות מועטה

הסיבות למצב זה רבות. ראשית קיים קושי אובייקטיבי לאבחן דיכאון וחרדה בהריון, בגלל הדמיון בין תסמיני הדיכאון לבין תופעות רגילות של הריון, כמו אבדן תיאבון או תיאבון יתר, קשיי שינה ועוד. שנית, נשים חוששות, לא בלי הצדקה, מהשפעה טרטוגנית של תרופות בהריון (ראו רשימתה של  חגית קליגר בעתון "הארץ" בחודש יולי 2011  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1235016.html )

ושלישית, רופאים הפוגשים את הנשים ההרות אינם מודעים מספיק  להשלכות חרדה ודיכאון על העובר ולאפשרויות טיפוליות שאינן תרופתיות – כמו ייעוץ, טיפול נפשי, או תמיכה חברתית והתאמתן לחלק מהנשים. כתבתי על כך במאמר חרדה ומצבי רוח בהריון.

בארץ, רק מעט רופאים במספר מרפאות מאתרים נשים הסובלות מדיכאון במהלך ההריון, וגם זאת במטרה לאתר את הנשים המועדות לסבול מדיכאון לאחר לידה.  קיים קושי הכרתי, אצל כולנו, לחשוב על דיכאון במהלך ההריון. בדרך כלל, הריון הוא מצב שמח, משדר צמיחה והתפתחות. האפשרות שמצב רוחה של האישה ההרה ירוד, שאינה שמחה ואינה נהנית רוב היום, שהיא חסרת אנרגיה, שמרגישה עצמה חסרת ערך וחסרת אונים, כמעט בלתי נתפסת בעינינו. בניגוד למצב זה, הרי שהנושא של דיכאון לאחר לידה ידוע ומטופל.

דיכאון האם והתפתחות התינוק

לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים בנושא חרדה ודיכאון במהלך ההריון והם מביאים כיוונים חדשים:

מחקרם של חוקרים צרפתים Gerardin  ועמיתיה שבדקו את השפעת דיכאון האם על התפתחות התינוק, התפרסם בחודש מרץ 2011 בג'ורנל לפסיכיאטריה קלינית.  http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=gerardin%20child%20development

החוקרים בדקו האם הקשר בין דיכאון האם בהריון והתפתחות התינוק שונה לגבי תינוקות זכרים ותינוקות נקבות. במילים אחרות, האם דיכאון האם ההרה משפיע (קשור) באופן שונה על התפתחות תינוק זכר לעומת תינוק נקבה ( לאחר היוולדם) .

לצורך כך, הם עקבו במשך 20 חדשים אחרי 164 נשים הרות שהיו בהריון ראשון ואחרי התפתחות התינוקות שנולדו. נשים שסבלו מדיכאון במהלך ההריון נכללו בקבוצת המחקר ותינוקותיהם הושוו לתינוקות שאימהותיהן לא סבלו מדיכאון במהלך ההריון. התינוקות נבדקו בשלושת הימים הראשונים לאחר הלידה. בגיל שנה האמהות העריכו את התפתחות תינוקותיהן.

בין הממצאים :

  1. התינוקות הזכרים שאימהותיהם סבלו מדיכאון תפקדו פחות טוב מהתינוקות הזכרים שאימהותיהם לא סבלו מדיכאון במדדי מיומנויות מוטוריות (מיומנויות מוטוריות ואיכות התנועה וטון התנועה ) ובמדדי ויסות ( יכולת התינוק לווסת את מצבו כשהוא מתמודד עם רמות עולות של גרייה ).
  2. כל התינוקות (בנים ובנות) לאמהות שהיו מדוכאות בהריון תפקדו פחות טוב במדדי ויסות מאשר התינוקות שאמהותיהן לא היו מדוכאות בהריון.
  3. בגיל שנה, תינוקות שאמוותיהם סבלו מדיכאון בהריון היו בעלי ציוני חרדה כללית גבוהה יותר מאשר התינוקות שאמהותיהן לא סבלו מדיכאון במהלך ההריון. לתינוקות בנות שאימהותיהן היו בדיכאון היו ציוני התנהגות מרדנית יותר לעומת התינוקות הבנות בקבוצת הביקורת.

בגלל גודל המדגם, החוקרים מציינים, שלא ניתן להגיע למסקנות ודאיות וכי יש צורך בעבודות נוספות. אך ללא ספק, מחקרם מצביע על השפעת דיכאון האם על התפתחות התינוק ועל האפשרות שמין התינוק מהווה גם הוא גורם מתווך בעל השפעה.

ניתן לקוות, שעם השינוי ביחס החוקרים יבוא גם שינוי בתודעה הציבורית ובאמצעים שיושקעו בשיפור הרגשתה של האם ההרה  – אם לא רק משום דאגה לאשה עצמה בתקופה כה משממעותית בחייה, הרי גם תוך הבנה שלדבר תרומה חשובה להתפתחות ההריון והתינוקות בשלבי חייהם המוקדמים.

ד"ר חנה גילאי-גינור, "הורותא" – מרכז לפסיכותרפיה, פריון הריון והורות