דוקטור – אתה לא אלוהים

למה החיים שלי הפכו להיות סדרת ריאלטי ואני הפכתי להיות חלק "מהמשחק" הזה? נכון, בסדרת "המתמחים" שפורטת על מיתרי הרגש וגורמת לנו לפעמים לדמוע לפעמים לפעמים אנחנו מחייכים, לפעמים מרגישים מנותקים ושואלים : מה??? אבל בתור ריאלטי חדר -מיון תאמינו לי שהמציאות הרבה פחות יפה והרבה יותר מדוייקת וכואבת. המנצח? מי שמצליח לעבור את המסלול ולהחלים. אין מיליון ש"ח.

חלק לא מבוטל מהרופאים שבהם נתקלתי בשנים האחרונות הם נחמדים ומקצועיים (בחלק מהמקרים). חלק לא קטן מהם הוא לא ממש דומה למה שרואה למה שרואים בסדרה הטלוויזיונית "חדר מיון" (או משהו דומה). נכון, הם עובדים באמת המון שעות, עבודה קשה ואחראית, לא נמצאים עם המשפחה לעיתים, תורנויות ובטח הרשימה עוד ארוכה…..
זהו – שלפני שבוע או שבועיים ראיתי פרק (משתדלת לחסוך ממני ענייני רפואה בטלוויזיה לפחות) בסדרה בערוץ2 – וחלקם הצטיירו כמעט כמלאכים. אז זהו, כמעט כולנו עוברים חדרי-מיון או מרפאות בשלב זה או אחר של החיים. תנסו להריץ בזכרון שלכם כמה פעמים במיון התייחסו אליכם ככה, הסבירו , הרגיעו, התייחסו, דברו אליכם – אלא אם הייתם טיפ-טיפה יותר אסרטיביים. אולי חלק גדול מכם לא מסכים איתי – אבל אני בהחלט חושבת שבהחלט נדרש מקצה שיפורים (לפחות ברמה האנושית)  ועוד קצת עדכונים מקצועיים .
שלא יהיו אי ההבנות. אני חושבת שחלק לא מבוטל מקצועי, יעיל, סבלני וחלק לא ממש. למיון – יש חוקים משלו.  אם המזל  מחורבן ומגיעים חולים וכאובים אחרי3-4שעות עבודה של הרופאים -אפשר לומר בעדינות שהם עייפים, חסרי סבלנות ואני – כאובה, סובלת ורוצה רק שייקלו עליי – וזה כבר מתכון לדיאלוג טעון, אם בכלל מתקיים דיאלוג .
חשבתי שזה חד-פעמי ההתנהלות הזו – לא, הרופא במקרים מסויימים חושב שהוא הסגן של אלוהים. הוא למד – הוא יודע. בחלק מהמקרים הוא לא יענה כי זה לא רלבנטי, בחלק אחר הוא ידבר עם מתמחה אחר שעושה איתו את הסיבוב  שהוא סתם לא סימפטי. אין לו זמן, השאלה שלי "אידיוטית"  וזה לא ממש לכבודו להתייחס,  הוא עייף – יכולתי למצוא מיליון תירוצים לדרך שבה עונה רופא לפעמים רופא או סתם מעמיס מרשמים ונותן רשימת: תקחי את זה פעמיים וההוא שלוש. תקחי לפני/האוכל, אחריו ואל תשכחי את ההוא כי זה נורא חשוב למשהו אחר
 

thermometer-temperature-fever-flu-medium

זה שלב שאין שום סיכוי שאני אעקוב אחרי מה שהוא אמר לי. לא שאני חושבת שאני ממש אידיוטית, אבל אני חושבת שאם יש בו טיפת הבנה – הוא צריך לדעת שאי אפשר להכיל כל-כך הרבה מידע בכל-כך מעט זמן וכל זה בלי לנהל דיאלוג כמו בני- אדם. אולי כואב לי בנשמה? אולי אני פוחדת? אולי אני לחוצה?  רק תעצור לשנייה, דבר איתי דקה לפני שאתה תורם לי כדורים שאתה לא משוכנע שהם מחוייבי המציאות – אבל כסת"ח, ולא הרבה יגידו את זה בקול רם.

למען השם – אם אתה חושב שאני צריכה את כל הארסנל הזה של התרופות אולי כדאי שתסביר לי למה מיועדת כל תרופה ואם בדקת שאני לא אלרגית או שאחת לא מתנגשת עם השנייה. תסביר לי מה ואם מצאת משהו, אתה לא אלוהים אתה חייב לדבר אליי כמו אל בן-אדם ולא אל מישהו שלא שווה שישקיעו בו דקה אחת נוספת כי מבחינתך היא מיותרת ואני בטח לא אבין ובכלל – חבל לבזבז זמן.
 

shutterstock_238688122

לצערי, אני מבקרת לא מעט בחדרי -מיוון ורואה את המתרחש. הקשר בין מה שראיתי בטלוויזיה ובין המציאות כמעט ממש לא  מתקיים. את הרופא המתמחה רואים כשהוא עושה סבב בתוך האגף שאני שוכבת, אני צריכה לצעוק פעמיים – שלוש "דוקטור" כדי שבמקרה הטוב הוא יתייחס אליי -לבקש הסבר או תוכנית  או מה הכוונות זה כמעט תמיד נועד לכשלון.

במקרה הטוב מישהו "ישחיל" לי את המשפט "את מחכה ל…..והוא בחדר ניתוח ולכן זה לוקח ככ הרבה זמן או שפתאום מופיע סניטר עם הפנייה לבדיקה ומאמת את הפרטים האישיים שלי – מולי, אני שואלת אותו : לאן אתה לוקח אותי? והוא, הסניטר עונה לי. למה אני צריכה את הבדיקה? הסניטר באמת לא יודע. הוא גם לא אמור לדעת.

בדרך חזרה אני עוברת דרך "התחנה" של הרופאים שעסוקים בכתיבת סיכומים  או שיחות (לא יודעת אולי רפואיות), וכשאני ממלמלת שעשיתי את הבדיקות במקרה הטוב הוא מתייחס ואומר שהוא תיכף יגיע / יסתכל במקרה השני הוא אפילו לא עושה סימנים שהוא שמע. מראש אני לוקחת בחשבון שאם אני חייבת להגיע למיון – זה במסגרת "התנחלות" – ולא, לא חשוב כמה כואב, כמה דחוף.

למדתי כבר את ה"פטנט" לשאול את הרופא בדמות האלוהים לשמו ולהתמחות שלו (ועשיתי את זה בנחמדות רבה), מאותו רגע – הוא הפך לאחד הרופאים הנחמדים , המבינים והסבלניים שהכרתי. לא הייתי צריכה לעשות את זה כדי שההתנהלות שלו מולי תשתנה. שוב אני מדגישה – יש לא מעט רופאים אנושיים, מקצועיים, סבלניים גם בזמן לחץ וגם אם שאלתי למה , אבל יש ממש לא מעט רופאים שהם חושבים שהם הסגן של אלוהים וגם אלה לא מעטים.

אז, בעדינות חלקית – המציאות היא ממש לא סרט שרואים בערוץ 2.  אני מרימה את הכדור להנחתה למי שרוצה להוכיח לי אחרת – הסדרה הזו "המתמחים" היא ממש לא המציאות.

זה היה רק אתמול – אבל כבר הפסיקו להסריט את הסדרה.