דברים שהם "כן"

שלום חברים,

מה יותר מתאים מלהתחיל את השנה עם רשימת דברים, שעושים לי טוב?

למרות הצל הגדול שרובץ עלי, יש לי המון שעות, לפעמים כמעט ימים שלמים, שבהם אני אפילו לא זוכרת את המילה "סרטן".

אני משתדלת להזכיר לעצמי, כל הזמן, את הדברים הבאים: כשאובחנתי כחולה בסרטן, די מהר הבנתי שניתוח – חייבים. כימותרפיה – לא אוכל להימלט מזה וגם נשירת שיער, חולשה, כאבים ושלל תופעות לוואי, הם חלק מהמשחק. אחרי ההלם הראשוני, חשבתי: למה להיכנס למרה שחורה בגלל דברים, שממילא אני לא יכולה לשנות?

למדתי בתקופה האחרונה, שכמעט כל לימון אפשר להפוך ללימונדה ואם יש לימונים, שמתעקשים להישאר לימונים, אני בולעת את החמוץ וממשיכה הלאה.

בשורה תחתונה, כולנו רוצים להיות בריאים ואנחנו עוברים תקופה לא קלה, בשביל עצמנו. אז יאללה, להרים ראש, לחייך ולקחת דברים בקלות! אפשר! בטח שאפשר!

גם הימים הכי קשים, נמשכים רק 24 שעות!

כמו בשיר – "רק על עצמי לספר ידעתי". אין לי מושג מה הם הדברים הקטנים שגורמים לכם הנאה. רק דבר אחד חייב להיות משותף לכולנו: הרצון לעשות! גם כשאין מצב רוח, גם כשמרגישים רע, כשהפחד משתלט, ברגעי יאוש.

אני לא סופר-וומן. ברגעים כאלה, אני לוקחת לעצמי הפסקה, מרשה לעצמי לשקוע, לפחוד, לדמוע. אבל תמיד יודעת, שזו הפסקה קצרה ותיכף אני חוזרת לחיים.

אז מה עושה לי טוב?

כל מה שמשכיח ממני את הסרטן!

מטבע הדברים, על חלק מהנאותיי ויתרתי בינתיים. בעיקר אלה שכרוכות בסביבה צפופה ודחוסה. גיליתי שגם בשעות השקט שלי, עם עצמי, יש המון הנאה.

* ספרים!

את הביטוי "תולעת ספרים" המציאו עלי. אני מכורה לספרי מתח! זו הסחת הדעת הכי כייפית שאני מכירה. סרטן, או לא סרטן, אני לא מפספסת אף בוקר בבית קפה, עם ספר המתח התורן, נכנסת לבועה שלי ושוכחת מכל העולם. כנ"ל גם בשעות השקטות של הערב.

* שירים של פעם!

למי שעוד לא הבין: אני זקנה. relly56 אומר שנולדתי ב-1956. תעשו את החשבון לבד…              העליתי לדיסק-און-קי מאות שירים ותיקים, חיברתי אותו למערכת השמע במכונית (אני אוהבת לנהוג…) ואני יוצאת לי לנסיעות, מתופפת על ההגה, שרה בקולי-קולות ועושה לעצמי מסיבה פרטית.

* שלמה ואני התמכרנו ל – netflix. יופי של סרטים, יופי של סדרות. בכל ערב פנוי, אנחנו והנישנושים מתיישבים לשעתיים של צפייה משותפת, מהנה ומסיחת דעת.

 sleep

* חברים!

אנחנו אוהבים להתארח והרבה יותר – אוהבים לארח. הבית שלנו כבר מזמן מוכר כמועדון חברים פתוח. לאחרונה, בינתיים כמובן, הצטמצם קצת מספר הפגישות עם חברים, אבל כל פגישה איתם היא חגיגה מענגת של שמחה וצחוק.

* הכלב של יובל

אהבה גדולה שלי! אספר עליו בפוסט נפרד.

* הבלוג הזה:

שמעתי אנשים שאומרים: "מאז פתחתי בלוג, החיים שלי השתנו"! אוקיי, המשפט הזה קצת גדול עלי. החיים שלי עדיין זורמים כמעט באותו מסלול. אבל, כן – זה מעסיק אותי, זו התרפיה שלי, כתיבת החוויות שלי עוזרת לי להתפקס, לראות דברים בפרופורציה, לא לשקוע.

במקום לחשוב על מה שאני מפסידה בגלל הסרטן, אני נהנית ממה שאני מרוויחה.

וזה מה שעושה לי הכי טוב!!!

שתהיה לכולנו שנה מלאה בהנאות (כל הנאה קטנה נחשבת…)

רלי.

 Things that are a "yes"

Hello my friends,

What can be better than to start the new year with a list of things that make feel good?

Despite the great shadow hovering over me, there are many hours, sometimes even whole days, when the word "cancer" does not come to mind.

I constantly tell myself the following: When I was Diagnosed as a cancer patient, I realized pretty quickly that surgery is a must, chemotherapy is inevitable, and hair loss, fatigue, pain and other multiple side effects, are part of the game. After the initial shock, I thought: Why should I fall into deep depression, over things that can not be changed…

Recently, I learned that almost every lemon can be turned into lemonade. And if I have lemons that persist in being lemons, I swallow the sour, and keep going.

The bottom line is, that we all want to be healthy and we are going through a pretty difficult period, for our own sake. So, come on, keep your head high, smile and take it easy. You can ! Of course you can !

Even the toughest days last only 24 hours!

Like in the song, "I can tell no more than my own story" (very poor translation of the title of a beautiful Israeli song). I have no idea what the small things that give you pleasure are. But there is one thing that should be common to all of us: the will to act! Even if we don't feel like it, even when we feel sick, when fear tekes over, even during moments of despair.

I am not a super-woman. In such moments, I give myself a break. I allow myself to sink low, but I always know that it is but a short break. I will soon resume my life.

So what makes me feel good?

Anything that makes me forget about the cancer.

Naturally, I had to give up on some of my pleasures, especially those that involve crowded places. Instead, I found pleasure in the quite time that I spend with myself.

* Books

The expression "book worm" is about me. I am addicted to mystery books. That is the most fun distraction that I know of. Regardless of the cancer, I do not miss even one morning in the cafe, with the current mystery book. getting into my owm zone and forgetting everything else in the world. The same goes for the quiet evening hours.

* Oldies

In case that you havn't figured it out yet, I am old. Relly56 means that I was born in 1956. Do your own math…  I uploaded hundreds of oldies on a disc-on-key, connected it to the audio system in my car (I love to drive…), and I go out driving, drumming on the steering wheel, singing out loud, and having my own private party.

* Shlomo and I have become addicted to Netflix. Great movies and TV shows. During every free evening we settle down together, with snacks, to watch for a couple of fun and distracting hours.

* Friends

We love to visit, and more than that, we love to entertain, Our house has been declared, a long time ago, as an open club house. Recently, and for the meantime only, we cut down a bit on our socialization, but still, every get-together with our friends is a celebration of joy and laughter.

* Yuval's dog

My big love! I'll tell more about him in a separate post,

* This blog

I've heard people say: "ever since I've started blogging. my life has changed"! OK, that is a bit of an overstatement for me. My life still follows pretty much the same path as before, but the blog does keep me busy. It is my therapy. writing down my thoughts and experiences helps me focus. It keeps things in proportion, and it keeps me from feeling down.

Instead of thinking about what I am missing because of the cancer, I enjoy what I gain.

And that's what makes me feel the best!

shanatova2

May we all have a year filled with pleasure (every little pleasure counts…),

Relly.

רומן עם הסרטן
הי לכולם. מזה מס' חודשים אני מנהלת רומן עם סרטן שחלות. חברה שעקבה אחרי מאז האבחון המליצה לי לשתף ואחרי היריון קצר נולד הרעיון של פתיחת בלוג. לא להיבהל! שם המשחק הוא: אופטימיות!