יונה אליאן-קשת,וגדי יגיל.
היה ראוי ורצוי להמתין ליונה אליאן-קשת שתחלים כדי ששוב ניווכח כמה היא שחקנית עוצמתית,בעלת כשרון ,שמחזיקה על כתיפה הצגה שלמה.יונה כאם המשפחה הדומיננטית כשלצידה גדי יגיל בתפקיד האב המרגש.בחירה נבונה ונכונה של הבמאי משה נאור (במחזהו של אנדרו בובל) שהשכיל לשזור את חיי המשפחה המתרחשים בחצר ,ורק העץ הגדול יכול היה "להעיד "על טלטלות והסערות שעוברות על המשפחה.
ההצגה 'דברים שאני יודעת, ,מומלצת לכל בעלי המשפחות,וגם אלה שעדין בשלבי ההקמה,על יחסי הורים,ילדים,וכל אחד הגדל וחווה את מעמדו בתוך המשפחה.
ההצגה המתרחשת בחצר הבית ,מרתקת,מרגשת,לעיתים צוחקים,ולפעמים איזו דמעה מתגלגלת לה בזווית של העין.
גם השחקנים , יעל וקשטיין, עידו רוזנברג, מיכל עוזיאל, וגיא גורביץ'.בהחלט ראויים לציון,וכישרונם בולט ,אך לצידם של יונה וגדי העוצמתיים,ראויים למחיאת כף.
שוב מוכיח תיאטרון בית לסין שמשקיע בבחירת הרפרטואר ,ובהחלט ראוי בהחלט להחשב כאחד התיאטראות המובילים.
החבורה..
צילומים: כפיר בולוטין.
10 בסולם ברק!לרוץ!
תרגום: דורי פרנס, תפאורה: כנרת קיש, תלבושות: אורנה סמורגונסקי, מוסיקה: שאול בסר, תאורה: קרן גרנק, תנועה: שרון גל.
