דבורים ודבש

פוסט ההמשך בעקבות שלושת הקודמים שכתבתי בתחילת הטיפול בדבורים. כאן אנסה לתת תשובות לכל השאלות ששואלים אותי

כאשר התחלתי את האפיתרפיה, הטיפול בדבורים, כתבתי סדרה של פוסטים.
מה זה טיפול בדבורים? למה בחרתי דווקא בטיפול הזה? זה בכלל עוזר או זה אפקט פלציבו? קיראו על כל זה בפוסטים הקודמים:
הראשון, אותו כתבתי עם תחילת הטיפול וסיפרתי לכם למה בכלל רציתי להתחיל
האמצעי, הנכתב ברגעי משבר עם ההתקדמות (האיטית) של הטיפול
והאחרון, שסיכם את התקופה הראשונה והתוצאות
מאז עבר זמן. הפסקתי ללכת לאורית המטפלת, לא בגלל שהחלטתי להפסיק את הטיפול אלא כי התחלתי לטפל בעצמי. ואפילו תירגמתי את הערך אפיתרפיה בויקיפדיה העברית.
P1100361

איך זה עוזר לי (או: למה אני עדיין עושה את זה לעצמי)

מבחינתי הטיפול יעיל. בעיות רפואיות שהיו הופחתו או נעלמו כליל, ובכלל השגתי את מה שרציתי: גוף בריא יותר, עם יותר חיוניות ואנרגיה לריפוי עצמי ופחות מחלות. המערכת החיסונית שלי התחזקה, ואני מאמינה שזה הבסיס לכל השאר.
זה לא טיפול פשוט ויש לו הרבה מגבלות. צריך להיות בצום לפני ובצום אחרי, צריך לשמור על מנוחה ביום הטיפול, לא לגעת בכלל באלכוהול כמה ימים לפני ואחרי, ועוד.

 פחות אבל עוד כואב

לשאלה: זה עדיין כואב? אותו דבר? אז כן. מקום העקיצה כבר הרבה פחות נפוח ומגורה אחרי טיפול. הגוף כבר רגיל לעקיצה ולא מגיב בקיצוניות, אבל העקיצה עצמה עדיין כואבת. זה לא טיפול נעים של מוזיקת דולפינים וריח קטורת ברקע.
עצם העובדה שאני היא זו שהולכת לכוורת ועוקצת את עצמי עושה את כאב העקיצה לקצת יותר נסבל. אני מרוכזת בטכניקה של הטיפול ואני פחות פנויה להיות "רק מטופלת", וזה משפיע על רמות הכאב.
רבים אומרים שכל טיפול מוצלח צריך לסיים אחרי תקופה קצובה ולא להמשיך אם זה לא עוזר.  במקרה זה הטיפול הוא גם לתחזוקה וגם פותר בעיות נקודתיות. למשל, אם יש לי כאבים או בעיה במקום מסויים בגוף, אני הולכת לכוורת ועוקצת בנקודות הרלוונטיות.
20160205_154848

למה אנשים מפחדים מדבורים

כמעט כולנו נעקצנו בילדות ויש לנו זיכרון טראומטי של כאב נוראי מדבורה שמתנפלת עליך.
יש מצב שזיכרון הכאב חזק יותר מהכאב עצמו, ושאם תיעקצו היום הכאב לא יהיה כל כך נורא.
וגם, יש סיבה של ממש לכך שאנשים חוששים כל כך מדבורים. בסוד סיפר לי דבוראי (אתם מוזמנים להעביר את זה הלאה) שפעם היו בארץ דבורים לבנוניות שהצדיקו את השם שיצא להן. הן היו תוקפניות ולא חששו מבני אדם. העוסקים בתחום רצו להתעסק עם דבורים פחות תוקפניות ולכן מזה כמה עשורים דבורת הדבש בארץ היא כבר לא לבנונית אלא סיציליאנית. לא יודעת מה זה אומר על טעם הדבש אבל זו דבורה פחות תוקפנית ולכן יש לכם פחות סיבות לפחד מדבורים. 

אוכלוסיית הדבורים בסכנה! איך אני קשורה לזה?

שואלים אותי האם כל דבורה שעוקצת מתה? והאם אני מודעת לבעיית היכחדות הדבורים?
כן אני מודעת. ובדרך כלל הן מתות אבל לא תמיד.
הדבורים חיוניות להמשכיות של הפרחים, הפירות, הטבע וכל דבר שאנחנו אוכלים כמעט ואכן יש בעיה עולמית עם אוכלוסיית הדבורים אבל המצפון שלי נקי ואני לא חושבת שאני הסיבה לכך. זה שאני הולכת פעם בכמה זמן לכוורת, שמכילה בערך 50 אלף דבורים, ומשתמשת בכמה יחידות לצורך הטיפול, לא ממש משפיע על הבעיה העולמית. למה זה קורה? המון סיבות: מיעוט אזורים פתוחים וירוקים בעולם, ריסוסים קטלניים שלא מתואמים עם הדבוראים, מחלות שונות ועוד. לא אפיתרפיה 🙂
מי שמתעניין יכול ללמוד המון בנושא, למשל מההרצאה המעניינת הזו. והרבה בריאות לכולם!
[youtube DwGoZA8ZpHo]