גשר להידברות היה מונע מנהרת טרור

אנג'לה ינטיאן במסע השלום של נשים עושות שלום 2017

ביום שלישי' 4.12.18 התעוררתי לשביתת הנשים בישראל.
בבוקר שמעתי דיבורים על גילוי מנהרה באזור מטולה ועל פתיחת מבצע " מגן צפוני".
הבנתי שממשלת ישראל והקבינט הביטחוני החליטו לצאת לפעולה מסודרת וארוכת טווח. בהמשך הגיעה הודעה מרגיעה ממזכירת הקיבוץ לחברי הקיבוץ, שהתחיל מבצע אבל ממשיכים בשגרה. בימים האחרונים התגלו שתי מנהרות נוספות שנחפרות מלבנון ומגיעות לשטח ישראל.
מעל 40 שנה אני חיה בברעם, צמודת הגדר, 300 מטר מגבול לבנון. ידענו תקופות קשות, מלחמות לבנון הראשונה והשניה, חדירות מחבלים, ומבצעים רבים. בשנת 2000, יצאנו מהבוץ הלבנוני, הרבה בזכות הלחץ של תנועות ארבע אימהות. אהוד ברק, ראש הממשלה הבין שאין לנו מה לחפש יותר בלבנון ושניתן להגן על יישובי הצפון וישראל, גם מתוך גבולותיה.
ב- 2006 במלחמת לבנון השניה, הוחלט בפעם הראשונה לפנות את האוכלוסיה (משפחות עם ילדים) לתקופה ממושכת, אך מסוף המלחמה שורר שקט. לא שקט מתוח, לא שקט מאיים. פשוט שקט. שנמשך מבחינתי כבר 12 שנים.
מאז 2006, יש קולות של השומעים את החפירות מתחת לבניינים. יש קולות שאומרים שחיזבאללה והעומד בראשו – נסראללה, מכינים את המתקפה הבאה. יש קולות של מי שרוצה להמשיך את חייו כאן ולחיות בשקט ושמח על כל יום שעובר כאן בשקט.
בכל נסיעה בכביש הצפון, אני מסתכלת לעבר דרום לבנון ומדמיינת לעצמי איך חיים האנשים בכפרים הסמוכים, איזה חלומות, ושאיפות יש להם. אני מניחה שגם הם היו רוצים לחיות בשלום עם השכנים מדרום, אנחנו.
ב 1978 אחרי מבצע ליטאני, תושבי לבנון נכנסו ועבדו בישראל, בשנה אחרי היה משחק כדור סל בין הפועל בר-עם להפועל דרום לבנון. לרגל ציון פתיחת הגדר הטובה, הגיעה התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מאטה וניגנה תחת שמש קופחת יצירה קלסית על יד הגדר הטובה (צמודה למושב דובב). נוכחו באותו האירוע גם תושבי הצפון וגם תושבים לבנוניים.
ההיסטוריה מוכיחה שהכל אפשרי. יום אחד מלחמה ולמחרת שלום.
אני חיה בתקווה שאזכה להגיע במונית לביירות, שהיא 80 ק"מ מהבית שלי, שזה כמו לנסוע לחיפה, רק בכיוון ההפוך. זה יכול לקרות, וייתכן גם שלא תהיה הסלמה מצד ארגון החיזבאללה, אבל רק אם יתקיימו דיונים בקבינט המדיני בזמני שגרה על חלופות מדיניות, ואם הקבינט לא יקבל החלטות רק תחת איומים ובמצבי חירום.
בדיוק בשביל מצבים כאלו תנועת נשים עושות שלום מציעה את הצעת "חוק חלופות מדיניות תחילה". מדובר בהצעת חוק ראשונה מסוגה שעתידה לחייב את מקבלי ההחלטות לבחון חלופות מדיניות טרם היציאה למבצע צבאי או מלחמה וגם בשגרה ולפרסם דוח תקופתי לציבור.
לחוק שלושה נדבכים:
* חובתו של הקבינט המדיני להקדיש זמן ודיון לחלופות מדיניות בזמן חירום ובשגרה- כך שבעת שיצטרך הקבינט להחליט על מבצע צבאי או מלחמה, תהיה החלטתו מושכלת ואף תמנע אובדן של חיי אדם. בנוסף, יוצע שהדיונים הללו יכללו גורמי חברה אזרחית, מכוני מחקר ועוד לצד הגורמים הצבאיים והמדיניים.
* חיזוק המל״ל ומיסוד אגף בתוכו שאמון על פיתוח ובחינת חלופות מדיניות וכן על מציאת פתרון פורץ דרך שיבטיח שלום עתידי
*חיזוק ועדת חוץ וביטחון כגוף המפקח על התהליכים הללו
כדי לטייב את תהליך קבלת ההחלטות תוטל החובה לדווח על תהליך בחינת החלופות לועדת החוץ והביטחון שתפקח עליו ותפרסם דוח תקופתי לציבור.

ולסיכום: אני סבורה שבכל מצב שבוחרים לצאת למבצע צבאי, קיימת גם חלופה שתמנע את המבצע. במקרה של מבצע "מגן צפוני" מדובר בפעילות מבצעית של תחזוקת קו וגבול שצה"ל אמון עליו.

אנג'לה ינטיאן, פעילה בתנועת נשים עושות שלום
אנג'לה ינטיאן במסע השלום של נשים עושות שלום 2017