גשם של מטאורים

בחורה עם מחשב נייד

כמה מילים על טעינה.

בעידן הנוכחי שבו הסלולר מהווה חלק בילתי נפרד מחיינו, אנחנו משתדלים שסוללת הנייד תהיה טעונה כל הזמן, שחס וחלילה לא נמצא את עצמנו בלי היכולת לתקשר ולהתעדכן. זו התרבות שכבר איננה חדשה, אבל נחלת רובנו. ומה לגבי הטעינה שלנו ?

גם אלו שאינם ספורטאים, רשומים כמשתתפים במירוץ. במירוץ החיים. המירוץ שבו יש משימות על משימות, חשובות יותר וחשובות פחות, דחופות יותר ודחופות פחות, ואנחנו רצים …. בין לבין מפנטזים על שבוע חופשה, במקום אקזוטי או בעיר אירופאית, בלי הילדים. בינתיים כאן לא מסתדר, עכשיו זה לא זמן טוב, והפנטזיה אינה ממומשת בטווח הקרוב. והסוללה שלנו מתרוקנת….

הסוללה שלנו נטענת מצרכים בסיסיים, כפי שתיאר מסלאו בפירמידת הצרכים המפורסמת. חשוב שנישן. 8 שעות לפי הספר, ואולי 6 במציאות. שנאכל טוב. פחות ג'אנק, יותר ירקות, פירות, דגנים מלאים… כל אחד לפי ההעדפה שלו, אבל כך יש לנו יציבות פיזית, כדי להתחיל להסתכל למעלה ולממש.

הדברים שטוענים אותו יכולים להרכיב רשימה שלמה. רשימה ארוכה מאוד. אשתף במה עושה את זה לי.

חוויות. רגעים קטנים.

אני אוהבת ללמוד. לראות או לשמוע על לימודים שמעניינים אותי. שאני מרגישה מיד פרפרים, ומחכה לשבת על הכסא בכיתה ביום הראשון.

לפני כמה ימים הייתי בבית קפה/מסעדה בבית זית. זו הפעם השלישית שלי שם. המקום יפה, האוכל טעים, והאווירה כל כך נעימה. נטענתי.

לאחר מכן המשכנו לשוק מחנה יהודה, שבימים פחות עמוסים, החוויה משתדרגת. וכך היה. הדוכנים, הסוחרים שמציעים טעימות, השיחות הקטנות, ובסוף היום, מורידים את תריס המתכת ומתגלים ציורים מקסימים. אומנות לשמה.

סיום היום בקפה ותיק, שמעבר למתוקים המוצלחים שאכלנו, ריגש בתפריט מימי היותו "מגדניה". וכמובן החברה הנהדרת שלוותה לעל זה.

בימים האחרונים ניתן היה לצפות במטאורים, וגם אנחנו הדרמנו כדי לצפות בפלא. בפשטות שבאוהל, בארוחה אותנטית, בצפיה בשמיים במשך 3 שעות. הירח נראה כמו כדור אש, שהלך והתבהר. כתום, צהוב עד לבן, שהתמקם במרכז השמיים, ואחרי חצות האזור הואר לגמרי. מחצית מהשמיים מהם "עלה" הירח הפכו לחלקים לגמרי, והמחצית השניה זרועה כוכבים.

האושר נמצא בדברים הקטנים. בהליכה על חוף הים כשהמים חמימים ונעימים או דווקא בחורף, ברוח החזקה שמגיעה מהחוף.

באנשים שאנחנו אוהבים, שנוגעים בנו, בלב ו/או בגוף, שאנחנו אוספים אותם אל הלב שלנו.

הכוכבים נמצאים בכל מקום, רק צריך להושיט יד ולקחת. יש מספיק לכולם.