גשם / מילה קידר

סיפורו של יאיר – יורי בן העליה הרוסית משנות ה – 90 על רק המצב הכלכלי- חברתי בארץ בשנים האחרונות

 

גשם

 

פרדס 2016, 245 עמ'.

מקור

בחרתי את הספר הזה בגלל התקציר שלו. ציפיתי למשהו אחר לגמרי. טוב, לא לגמרי אחר ובכל זאת לא מה שציפיתי.

יאיר הוא איש היי-טק. עובד כבר מספר שנים באותה חברה באותו תפקיד. עושה רושם שהוא סוג של זאב בודד. המשבר הכלכלי שנגרם לכאורה עקב בצורת לא מוסברת מביא לפיטוריו ובכלל לפיטורים נרחבים במשק הישראלי. בהתחלה הוא מאושר מהחופש שלו. יש לו חסכונות והוא לא ממהר לחפש עבודה חדשה. עד שהוא מחליט שהגיע הזמן, הכלכלה במדינה שוקעת עוד ועוד עד למצב שבכלל לא מפרסמים משרות בתחום שלו. בזמן שבו הוא עדיין בחופש, גם אם כפוי, הוא פוגש את ענבר שממלצרת בבית הקפה בו הוא יושב כל בוקר ומנסה לתרגם מרוסית לעברית אגדה של פושקין שאותה אהב מאד בילדותו.

אמו של יאיר גידלה אותו כאם יחידה בדירה קטנה בבת-ים. יאיר הוא בעצם יורי שעברת את שמו, אבל משפחתו עדיין ממשיכה לקרוא לו בשמו המקורי.  אין לו קשר עם אביו, כי הוא בחר לא להיות איתו בקשר, אחרי שאביו עזב את הבית וחזר לרוסיה. אמו של יאיר אינה יהודיה ולכן גם הוא אינו נחשב יהודי, אבל בתעודת הזהות לא ניתן לרשום ישראלי…..

ענבר היא דמות מאד מסוכסכת עם עצמה. היא עוזבת את עבודת המלצרות כדי לעסוק אך ורק באומנות, אבל מצבה הכלכלי קשה מאד ולבסוף היא עוברת לגור עם יאיר בדירה השכורה שלו במרכז תל אביב .יאיר בעצם  מממן אותה והיא מרשה את זה לעצמה, כי הוא סיפר לה שיש לו חסכונות. ענבר הופכת לטבעונית ויאיר  נשרך אחריה גם כאשר לפי התאורים מתחילים להרגיש את המצוקה הכלכלית. בצורה כלשהי ענבר פגועה נפשית עד שלבסוף היא עוזבת את הדירה ונעלמת כלעומת שבאה. עד סוף הספר, אנחנו לא יודעים על ענבר שום דבר שקשור לעבר שלה.

לכל אורך הספר יש ברקע את המצב הכלכלי במדינה ואת הבצורת שמוזכרים כל הזמן בציניות שמאד אהבתי לדוגמא:

"… נושא אחר שכיכב בכותרות, באופן בלתי נמנע לאור אחוזי האבטלה הגדלים והולכים, היה ריבוי הפשיעה. הבעיה היתה חמורה במיוחד בקרב העובדים הזרים שייבא ענף החקלאות בשנים קודמות, כאשר עוד היה בהם צורך. בהעדר חקלאות  הם חדלו לתפקד כעובדים והיו לזרים גרידא, מסתובבים חסרי מעש ובולטים לעין ברחובות העיר הלבנה. בעקבות שרשרת של שוד אלימים, הכריז שר הפנים שהגיעו מים עד נפש ופתח במבצע נרחב לגירוש כבר-לא-עובדים זרים, תחת השם הפואטי "וישובו לגבולם". המבצע נמשך שבועות בודדים והוכתר בהצלחה רבה. רחובות העיר נוקו, וכעת כל מעשי השוד, הגניבה, הרצח והאונס התבצעו על ידי אזרחים חוקיים בלבד…" עמ' 169

בתקציר בגב הספר כתוב שהספר מבקש לספר את סיפורם של בני העליה הרוסית של שנות ה – 90 וזה בדיוק הסיפור שציפיתי לקרוא, אבל בפועל הספר רק נוגע בקשיים בנקודות. העברות של השמות כדי שיהיה יותר קל לישראלים להתמודד. האמא הלא יהודיה שנשארה בארץ בעוד האב היהודי חזר לרוסיה בגלל קשיי קליטה, קשיי שפה ועבודה. הבן שנשאר להתמודד עם חוסר יהדותו בגלל אי יהדותה של האם, כל זה מתומצת בסיטואציה אחת שבה יאיר איבד את  תעודת הזהות שלו וניגש למשרד הפנים להוציא תעודת זהות חדשה. לעזיבה של האב מוקדש קצת יותר מקום בהמשך הסיפור.

הסיפור מתפזר בין הבצורת, הקשיים הכלכליים והבטחוניים לבין יאיר, משפחתו וענבר. יש בו הרבה קצוות שחלקם נקשרים  בקצה הסיפור של יאיר ויש גם קצוות שלטעמי לא קשורים ואפילו הזויים.  בשלב כלשהו יאיר מגיע בטעות לתחנה מאורולוגית שלא ממש ברור היכן היא נמצאת. גיורא המתפעל של התחנה לא שואל את יאיר מאין הוא בא ולאן הוא הולך. למעשה הוא לא שואל אותו שום דבר. יאיר מתארח בתחנה הזו מספר ימים וכך אנחנו מקבלים הסבר די מפורט על תהליך ייצור גשם. הסיפור הזה כנראה אמור להסביר את הריחות הכימיים שהיו מורגשים באויר זמן קצר לפני שיאיר הגיע לתחנה. קצת לא קשור לטעמי. כן מודגשת שם אהבה לבעלי חיים.

הכותבת נוגעת בהרבה תחומים: המחסור במים, אבטלה, מחאה חברתית, תוכניות הפנסיה, המצב הבטחוני בדרום, קשיי קליטה, קשיי שפה אותם ניתן לראות בברור כאשר יורי משוחח עם אמו ועם הסבים שלו, טבעונות,  עובדים זרים, פשיעה, קו העוני, בעלי חיים, אובססיביות לרשתות החברתיות ולמדיה, למעשה אם אני חושבת על זה, כל נושא שאפשר לראות בפיד בפייסבוק. הספר לא ארוך במיוחד והקריאה בו זורמת, הפרקים קצרים, אבל לטעמי הסיפור קצת מפוזר מדי ויש בו הרבה קצוות לא סגורים, למרות שאהבתי את השפה וגם את הציניות והביקורת . אני חושבת שחסר בספר מיקוד. ציפיתי למצוא בספר  יותר על המשפחה, על הקהילה ועל הוי חיים.

גילוי נאות: הספר התקבל לקריאה מהוצאת פרדס באדיבות מועדון הקוראות של סלונה.

סיגלית בן-ישראל
כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.