“נו, אז איך חיי הגן שלך”? שאלה אותי באנגלית רהוטה אימא נחמדה ואדיבה שהזמינה אותי לביתה המבריק והמצוחצח לקפוצ'ינו מושלם בספל מושלם גם הוא, בשעתיים הקצרות שהתפנו לנו כשבנותינו בילו בגן. בחודש הראשון הילדים שהו בגן שעתיים בלבד לתקופת הסתגלות…לכן לא ראיתי סיבה לחזור הביתה וכמעט מידי יום ישבתי בבית קפה בקירבת הגן, בזמן שנותר עשיתי קניות בסופר וחזרתי לאסוף את מיה. כשסיפרתי לה באחד הבקרים שאני נוהגת לחכות למיה ולא חוזרת הביתה, היא הזמינה אותי אליה לקפה, לא הזמנה ספונטנית לאותו יום חלילה, אלא לשבוע שאחרי..
ברגע הראשון לא הבנתי את פשר השאלה, מדוע היא לא שאלה על התאקלמותה של מיה ובמקום זה שאלה עלי, ובכל זאת עניתי "נחמדים מאד חיי הגן שלי…" והמשכתי: "אך נדרשת מהאימהות מעורבות רבה מידי, את לא חושבת"? היא חייכה ואמרה: "ככה זה פה, ובמיוחד בגן הזה."
בפוסט הפתיחה שלי בבלוג, כתבתי על ההכנות הבלתי נגמרות לכניסה של מיה לגן. היום אביא לכם תמצית ארועים מ'חיי הגן' של מיה ושלי, כי במחשבה שנייה, היא כל כך צודקת. חיי הגן של מיה הם גם חיי הגן שלי. לא רק מיה מתחנכת שם, גם אני.
ארועים נבחרים מהגן
אפריל
חודש התאקלמות/הסתגלות/התמצאות. למרות שיום בגן עמד על שעתיים בלבד, בשבועיים הראשונים מיה עשתה בעיות בבקרים ולא רצתה ללכת בתואנה שלא בא לה על כל הכללים החדשים: "אין לי כוח לשים את הכוס במקום אחד, את מברשת השיניים במקום אחר, לתלות את התיק..אוף, לא בא לי!” זה עבר לה לשמחתי.
מאי
*זמן השהייה בגן עולה משעתיים וחצי לארבע שעות! עונת ה-Obento (לחצו על הלינק לקריאת הפוסט בנושא) החלה, להלן מספר דוגמאות:

גיבושון אימהות וילדים של הכיתות החדשות:
לוח זמנים:
1. טיול בפארק, שירים ומשחקים משותפים במעגל.
2. משחק חופשי של הילדים
3. פיקניק משותף עם המורים, ההורים והילדים.
היה נחמד מאד לכולנו! התחברתי במיוחד עם אימא שהיא עצמה Hafu יפנית-אמריקאית.
**הפעם החלטתי להיות חברותית יותר משהייתי בימי הגן של עדן וליצור קשרי חברות טובים עם אימהות אחרות. מאחר ואין לי עסק עם נשים יוזמות במיוחד הרמתי אני את הכפפה והזמנתי כמה אימהות אליי. הן לא עושות את זה הרבה, כי לא נהוג להכניס בספונטניות אנשים חדשים למרחב הפרטי שלהן, וכשזה כבר קורה הן ידאגו שביתן יראה מבריק ומצוחצח. השתדלתי שהבית יהיה נקי לפני שהן מגיעות, הילדים שיחקו, ואני הכנתי לכולנו פיצה והרשמתי עם עוגת חרובים. המפגש היה זורם ונעים, ולראייה אחת מהן התלוננה בפתיחות מרשימה על בעלה העקשן והקשה, בעל אופי של סמוראי, ואחרת שיבחה את בעלה שהוא אף פעם לא כועס, תמיד חייכן ומחמיא לה. אני אמרתי שבעלי הוא בין לבין, תלוי בתקופה ותלוי בי.
יום הולדת למיה:
ביפן לא עושים עניין מיוחד מימי הולדת. שונה בתכלית מימי הולדת בסדר הגודל שעושים לילדים בארץ עם השקעות מטורפות. זה כמעט לא קיים פה, אני בכל אופן מעולם לא נתקלתי בזה. אולי זה קשור לכך שהיפנים הם אנשים קבוצתיים, ובדומה לרעיון הקיבוץ הם לא שמים את האינדיבידואל במרכז ולכן גם אינם נוהגים לקדש את יום הולדתו של היחיד. מקסימום עוגה וארוחה, ומתנה כמובן. על מתנות לא מוותרים ביפן.
בגן חוגגים יומולדת לילדים שנולדו באותו חודש ביום אחד. אני ואימא נוספת שבתה נולדה במאי הוזמנו למסיבה קטנה שערכו להן בגן. בתכנית: הקראת ברכות, שירים וכתר על הראש. לא נדרשנו להביא דבר ולא חולקו שם עוגות או מתנות. ילדות היומולדת קיבלו מהמורה ברכה יפה, עליה תמונה משותפת עם הילדה השנייה שחגגה יומולדת וטביעת כף ידה של מיה. בתוך הברכה איחולים של המורות ושלי וגם צוינו פרטים חמודים כמו מהו החלום של מיה– היא ביקשה שתהיה לה חנות פנקייק…(טוב לדעת), משקלה וגובהה.

הצעתי לאותה חברה שהזמינה לקפה, לערוך יומולדת משותפת לבנות שלנו. היא הציעה שנעשה מסיבונת לכל ילדי מאי והציעה את חדר האירועים בבניין שלה. כל אחת הביאה איתה משהו וקנינו עוגת יומולדת במשותף. לא היתה שום תכנית מיוחדת, רק משחק חופשי של הילדים, ואלכוהול שקנו האימהות שזרם שם באמצע היום.
יוני
* גיבושון אימהות (הכיתה של מיה בלבד) וארוחת צהריים משותפת:
כל אימא קיבלה חוברת היכרות של האימהות בכיתה. בחוברת הופיעו הפרטים הבאים על כל אימא, פרטים שאותם התבקשנו למלא לפני כן ואחת המורות או האימהות, אין לי מושג, ערכה וסידרה הכל לחוברת כדי שנלמד להכיר אחת את השניה:
שמות של האימא והילד שלה, שמות חיבה שלהם, תכונות אופי, תחביבים, מאכלים אהובים וכמה מילים לספר על עצמנו ועל הילד שלנו.
חלק מהאימהות כתבו שהן ביישניות, וחלק אחר כתבו שהן חברותיות. תכונות האופי שהפתיעו אותי ושחזרו על עצמן אצל לפחות מחצית מהאמהות היו עצלנות ושאננות. כמעט כולן כתבו שהן אוהבות לעשות דברים בקצב שלהן.
אם אתם סקרנים מה אני כתבתי, יותר נכון מה מ' כתב… שיש לי אופי קליל ובהיר (כשעדן ראה את זה הוא אמר שההיפך הוא הנכון) ולמיה אופי כייפי..ושאני אוהבת לאפות ולכתוב, ומיה אוהבת משחק תפקידים וריקוד.
אחרי המפגש יצאנו לאכול ארוחת צהריים משותפת ואז סיפרתי להן על הבלוג שלי על חיי ביפן. כולן כאחת הסתקרנו מאד ואמרו שהיו רוצות מאוד לקרוא אותו ולדעת איך אני רואה אותם. אני לא בטוחה שזה רעיון כל כך טוב… סיפרתי להן על הפוסט שכתבתי באותו שבוע לאתר 'תכף נשוב' על דברים שלא האמנתי שאתרגל אליהם ביפן, כשאחד מאותם דברים הוא שלא אומרים כמעט את המשפט "אני אוהב אותך". רציתי לבדוק את טענתי ויותר מזה את תגובתן. הן חייכו במבוכה וסיפרו לי שאכן הבעלים כמעט לא אומרים להן 'אני אוהב אותך' באופן ישיר, זה נשמע להן מביך שלא לומר מטופש, כי כפי שהזכרתי באותו פוסט, את הדברים החשובים באמת לא אומרים, מילים הן לא העיקר, המעשים הם שקובעים. אבל הן כן אמרו שהבעלים מבטאים זאת בדרכים אחרות ושיש משפט דומה לאני אוהב אותך שנשמע קליל יותר ואותו הם כן אומרים מידי פעם, ושהם יותר בעניין של להחמיא להן שהן חמודות ויפות.
יום האב
ביפן נהוג לציין ולחגוג את יום האב בנפרד מיום האם וכחודש אחרי.
בסוף השבוע, כשהאבות בדרך כלל לא עובדים, יצאו בבוקר מיה ואבא לחגוג את יום האב בגן. כשבועיים לפני קיבלנו מידע והוראות מה להביא לפעילות היצירתית אותה הם עומדים להכין ולשחק ביחד.

יולי
גן חיות מגיע לגן
מיותר לציין שביום הזה הגענו וחזרנו יחד אחרי שעה קלה. הגן התחלק לקבוצות ולכל קבוצה הוקצתה שעה בנפרד עם החיות שסודרו במתחם הגינה של הגן. היו שם פוני, ינשופים, ועוד מיני עופות, חזרזירון, עזים, איגואנות, אפרוחים, נחשים, עכברונים, ארנבים ועוד כל מיני. למיה, הילדה העירונית שלי שאיננה חובבת חיות מושבעת, פינת הליטוף והאכלה לא ממש באה טוב, והעכברון הזעיר שבתמונה היה בעל החיים היחיד שמיה הסכימה לאחוז.
אסיפת הורים
באסיפת ההורים קיבלנו כל מיני הסברים והדגמה של המורות כיצד לשחק עם הילד בשיטת מונטסורי. מורה אחת שיחקה את המבוגר-האימא או המורה, והמורה השנייה היתה הילד, אי אפשר היה לטעות בכך, אם הייתם שומעים את קולה המחקה קול של ילד הייתם מבינים למה הייתי על הגבול של לפרוץ בצחוק… הן באמת לא מפסיקות להפתיע אותי..!
אוגוסט
באמצע יולי יצאו הילדים לחופשת הקיץ עד תחילת ספטבמבר.
הילדים קיבלו חוברת שיעורי בית לימי הקיץ שבה עלינו לדווח יום יום באמצעות מדבקות עם התאריכים על מזג האויר, אם עשתה קקי או לא (כולל צבע הצואה!! לא, אין לתאר..) וצחצוח שיניים. לפעילויות נוספות שעשינו באותו יום הוקצה מקום מיוחד בשורה הריקה מימין. מיה לא פספסה אף יום אחד והיתה מבסוטה שיש לה שיעורים כמו לאחיה.
קונצרט קיץ
לקראת סוף הקיץ התקיים קונצרט בגן עם יצירות של בטהובן, הנדל וכו'..כשאת היצירות מבצעות מורות ובעיקר אימהות. ניגנו שם על פסנתר, כינור, צ'לו ואחת האימהות שרה אופרה... היצירה האחרונה היתה שיר הילדים "Twinkle Twinkle little star" שבוצעה על ידי האימהות בכמה שפות: יפנית, אנגלית, גרמנית, קוריאנית, לאוסית וגם עברית. ביקשו ממני לשיר בעברית טרם החלה החופשה אך הססתי. כששאלתי את מ' הוא אמר, לכי על זה, מה איכפת לך, יהיה לך על מה לכתוב בבלוג. זה רחוק מביצוע מושלם, אבל העיקר הכוונה, ומה שחשוב הוא שמיה היתה גאה באימה שלדעתה שרה הכי יפה.

[youtube 9s-P-XFHFjk nolink]
מאחלת לכולנו שנה טובה ומתוקה, של שלום ואהבה, שנת לימודים פוריה ולנו שנה של הגשמה, בריאות ושפע.
ומזל טוב יפן! טוקיו נבחרה לארח ב-2020 את משחקי האולימפיאדה!
שלכם,
ישראפנית