גן חיות בתוך הבית?

על ילדים, אמפטיה וזכויות בעלי חיים

בימים שבהם זכויות החיות מקבלות יותר ויותר תשומת לב, ומסביב נראה כי כל אדם שני הפך לטבעוני, המחשבה על גידול חיות פרא בעיר נראית מופרכת. לא כך היה הדבר בשנות ה- 40, עת הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין מקופנהגן יסד את גן החיות העירוני, בלבה של שכונת מגורים בורגנית, בין ככר רבין וארלוזרוב, במה שידוע כיום "גן העיר".
גן החיות פעל עד שנות השמונים וביקרו בו קרוב לחצי מיליון מבקרים בשנה. הוא הכיל מגוון גדול של בעלי חיים: אריות, דובים, נחשים, פלמינגו, פילים ועוד.

zoo

ככל שהתפתחה העיר תל אביב, בתיה החלה לסגור על שטח גן החיות. הגן הפך למטרד. הריח, הרעש וגם החיות שברחו מדי פעם היוו סכנה של ממש.
בסופו של דבר גן החיות נסגר ואוחד עם הספארי ברמת גן.

בימים אלו הוקמה תערוכה חדשה במתחם ביאליק התערוכה Zoo Tel Aviv במחווה לגן החיות ההיסטורי. בתוך מבנה שאיכלס בין השאר, את לשכת ראש העיר דיזינגוף, קמו לחיים המוני חיות – הפעם לא אמיתיות אלא פסלים.

ציפור משקיפה

התערוכה מאכלסת מגוון גדול של פסלי חיות מקסימים וידידותיים שהילדים שמחים מאד ללטף ולהצטלם איתם. התערוכה

בת קטעי ארכיון מגן החיות ההיסטורי וגם תערוכת איורים של תלמידי בצאלאל שאוירו בהשראת הגן ההיסטורי.

עבור הילדים מדובר בשעה חוויות וכיפית. אם אתם מחפשים שעה לברוח למזגן בימי הקיץ החמים, זאת חוויה נחמדה מאד לילדים. מתחת לכל החביבות הנחמדת הזאת, בחרה האוצרת איילת ביתן שלונסקי להכניס מסרים מעמיקים יותר על זכויות בעלי החיים ועל החובה המוסרית שלנו לדאוג להם. בתערוכה משולבים סרטונים של אנשים הקשורים לבעלי החיים באופנים שונים. אביהו שרווד שהקים מרפאה להצלת בעלי חיים, אתי אלטמן ממקימות אגודת תנו לחיות לחיות וגם וטרינריים עירוניים. את הילדים זה פחות משך ולא היתה להם סבלנות להתעכב יותר מדי.

בתערוכה משולבים שלטי עץ מעוצבים ובהם תיאורים מתוך כתביה של תקוה וינשטוק, מי שהיתה כתבת וסקרה את קורות גן החיות. בקריאה ראשונה הסיפורים תמימים ומספרים את קורות בעלי החיים שהגיעו לגן החיות. אבל בין השורות מסתתר הרבה סרקזם. בביקור במוזיאון זכינו לשמוע קצת מחוויותיה. היא התייחסה למקרה המתואר בשלט של הדובים. השלט מספר על משפחה תמימה שאכלה ארוחת בוקר ובה גם לחם ודבש. הדובים שהריחו את הדבש ניתקו את השלשלאות וברחו מגן החיות לתוך בית המשפחה התמימה. בסוף הסיפור היא מספרת שהדובים נתפסו בחזרה ו"באו על עונשם". כמה עצוב היה לי לשמוע כי עונשם היה עונש מוות, שכן לא הצליחו להשתלט עליהם ולמנוע את בריחותיהם.

צוות המוזיאון התגאה מאד גם באפליקציה שפותחה במיוחד לתערוכה. בעיני היא לא היתה מוצלחת. היא לא הצליחה לעניין את הילדים ובנוסף לא נתנה שום ערך מוסף לתערוכה. בעיני מדובר בפיספוס. נראה לי שברקודים פשוטים שמאפשרים לילדים לגשת לסרטוני ארכיון הרלוואנטיים לכל חיה אולי היו עושים עבודה טובה יותר.

בכל מקרה הביקור במוזיאון היה בהחלט מהנה. האסתטיקה של הפסלים, הבניין, וציורי הקיר והאיורים מרהיבה. גם הביקור במשרדו של מאיר דיזינגוף התגלתה כחוויה בעיני הילדים (ובמיוחד מכונת הכתיבה). אם אתם באזור, בהחלט מומלץ להכנס.

תקוה וינשטוק ציור קיר

פרפר שנחת על שולחן עם מסמכים דוקומנטריים מלשכתו של מאיר דיזינגוף
פרפר שנחת על שולחן עם מסמכים דוקומנטריים מלשכתו של מאיר דיזינגוף

 

 

מיכל מוטאי
מעצבת גרפית, אמא ל-4 בחינוך ביתי, יזמת ובעלת עסק. אוהבת טכנולוגיה, מדע, יצירה, קסמים, אקרובטיקה, אינטרנט ועוד מיליון דברים. משתדלת ללמוד משהו חדש כל יום.