למה אנשים שמנים מרגישים רעב גם אחרי שתי מנות פלאפל? מחקר חדש בדק לראשונה את הקשר בין גן ההשמנה (FTO) לתחושת השובע בקרב בני אדם. ד"ר אסנת רזיאל עם הממצאים המרעיבים
לא אחת הזכרנו את גן ההשמנה (FTO), שהתגלה לפני מספר שנים, שמסביר מדוע אנשים מסוימים אינם מפתחים את תחושת המלאות והשובע לאחר אכילה לעומת אנשים אחרים. גן ההשמנה אחראי על הפרשת רמות גבוהות יותר בגוף של הורמון הרעב גרלין, ההורמון המעורב בתיווך בין התיאבון והתגובה הכימית של הגוף למזון אותו הוא צורך.
מתנהגים כמו חיות
לראשונה בוצע מחקר ניסויי בנושא זה לא רק בקרב חיות מעבדה, אלא גם באמצעות דגימות דם וסריקות מוח של בני אדם. "זוהי פיסת מידע חדשה ומרגשת במיוחד", טוען גנטיקאי המחקר הראשי, אנדרו הטרסלי מבית הספר לרפואה בפנסילבניה, "עד כה מרבית הנתונים בנושא הגיעו מחיות מעבדה, המחקר החדש מספק מידע על סמך ניתוח תוצאות מבני אנוש, ולכן הוא חדשני כל כך".
הטרסלי היה בין המדענים הראשונים לדווח על העובדה כי אנשים הנושאים את גן ההשמנה נוטים להשמנת יתר, זאת בהשוואה לאנשים שאינם נושאים את הגן בשיעור של לפחות שלושה קילוגרמים יותר. ניסויים שנערכו מאז על חיות מעבדה הוכיחו את הקשר הזה, אך עד כה התקשו החוקרים להבין את הסיבה לכך.
חוקרים מתחום האנדוקרינולוגיה והשמנת היתר באוניברסיטת קולג' בלונדון חושבים, כי בעקבות המחקר צריך להתמקד בהורמון הגרלין המיוצר על ידי תאי הקיבה ושתפקידו לעורר רעב.
החוקרים מצאו כי באנשים, הסובלים מהשמנת יתר ונושאים את גן ההשמנה, לא צנחו רמות הורמון זה בחזרה לאחר שאכלו, לעומת חולים שאינם נושאים גן זה, ואשר באופן תקין ירדו בגופם רמות ההורמון לאחר אכילה. כלומר, אנשים הנושאים את הגן לא הצליחו לחוש את תחושת השובע המקובלת בזמן ולפיכך אכלו מעבר לכמות הנדרשת לגופם.
במסגרת הניסוי הוצגו בפני נחקרים, הנושאים את הגן ולאחר ארוחה, תמונות מפתות של מזון, ונמצא כי רמות הגרלין בגופם נותרו גבוהות מהרגיל, זאת למרות שכבר אכלו. סריקותMRI של מוח הנחקרים העלו כי פעילות המוח באזורים הקשורים למוטיבציה נותרה גבוהה. הדבר מצביע על כך שבקרב נחקרים אלו רמות הגרלין נותרו גבוהות.
הכל בגנים
החוקרים ביקשו לבדוק האם רמות גרלין גבוהות אינן קשורות לגן ההשמנה. החוקרים פסלו זאת לאחר שהוכיחו כי נשיאת גן ההשמנה מובילה אף היא למצב פיזיולוגי בו הגן משנה את מבנה ההורמון וגורם לתגובה כימיקלית מוגברת של ההורמון ולהפרשת יתר שלו.
מחקר זה מספק תובנה חדשה של ממש על השפעותיו של גן ההשמנה בגוף האדם, ועדיין הינו רק קצה החוט למחקרים עתידיים. "מה שאנו עדיין איננו יודעים", אמרו החוקרים, "האם גן ההשמנה משנה גורמים נוספים בהקשר של התיאבון. הורמון הגרלין, הוא רק גורם אחד מתוך רבים. התיאבון האנושי והשמנת היתר עדיין מהווים חידה סבוכה הרבה יותר מהשפעותיו של הורמון בודד אחד".
מחקר זה מצטרף בעצם לשורה של נתונים פורצי דרך אשר ביחד מצביעים על כיוון חדש מעניין במחקרים בנושא השמנת יתר קיצונית בשנים האחרונות, ואשר כולם מנסים לחקור את תופעת השמנת היתר, תוך כדי בחינה של השפעות הגנטיקה על תופעה זו.
