לפני שנה בדיוק, חנוכה 2015, גייסתי את כל כוחותיי והזמנתי את בני משפחתי להדלקת נרות בביתנו. כל בני משפחתי היו שם, פרט לילדיי האהובים, אשר היו מנותקים ממני בעל כורחי, אז כבר 10 חודשים כואבים וארוכים מאוד.
לפני שנה בדיוק, גייסתי את כל כוחותיי המדולדלים לארח את יקיריי סביב שולחן אחד להדלקת אור נרות, כשבנפשי הרבה יותר חושך מאור.
לפני שנה בדיוק, גייסתי את כל כוחותיי לטגן לביבות וסופגניות מתוקות ספוגות אהבה, כשליבי מרוסק ודואב.
לפני שנה בדיוק, גייסתי את כל כוחותיי ובירכתי על הנרות הצבעוניים בחנוכייה ואיחלתי לנו ניסים קטנים וגדולים, כשרוחי ואמונתי חבוטים וצמאים לתקווה.
לפני שנה בדיוק, גייסתי את כל כוחותיי ושרתי שירי חנוכה עליזים, כשגרוני נחנק ועיני דומעות.
לפני שנה בדיוק, גייסתי את כל כוחותיי להוקיר תודה על כל מה שיש, למרות הבור הגדול בבטן שמיום ליום איים לבלוע אותי ולאלץ אותי להתמסר לאבדן, למה שאין.
לפני שנה בדיוק, גייסתי את כל כוחותיי ומילאתי את ליבי, ביתי ויקיריי שמחה, תקווה, אמונה ואהבה. לא במקום הרגשות הקשים והכאב העצום שחלקנו, אלא לצד. לא במקום החושך אלא ליד.
לפני שנה בדיוק, גייסתי את כל כוחותיי והעזתי להיות גם וגם. גם מרוסקת וגם עוצמתית, גם מבקשת וגם מעניקה, גם עצובה וגם שמחה, גם שוהה וגם בעשייה, גם מכונסת פנימה וגם פתוחה לסביבה, גם חסרה וגם שלמה.
לפני שנה בדיוק גייסתי את כל כוחותיי להיות אני. פשוט להיות אני!
כי לפני שנה בדיוק, הבנתי את המשמעות האמיתית של הבחירה שלי בחיים. הבנתי את השחרור שיש בבחירה הזו עבורי. שחרור ממה צריך, ומה נכון, ומה מתאים, ומה מקובל, ומה יחשבו, ומה יעשו, ומה יאמרו, ומה יקרה, ומה לא…
לפני שנה בדיוק, התמסרתי לעצמי ולחיים שלי בעולם הזה באמת. והמשמעות הייתה חופש, החופש פשוט להיות. לחיות את החיים על כל הגוונים, על כל טווח הרגשות, על כל טווח החוויות… מבלי להצטמצם, מבלי להגביל את עצמי, מבלי להגדיר את עצמי, להרשות לעצמי להיות גמישה, משתנה, מלאה.
לפני שנה בדיוק, הבנתי שהטראומה שחוויתי עם הניתוק מילדיי תלשה ממני את ההגדרות והתוויות ואפשרה למי שאני באמת להיחשף.
ואני, אני גם וגם.
והשנה, חנוכה 2016, גם היא גם וגם. אך הפעם יש הרבה יותר אור מחושך בחנוכייה שלנו.
מזה שמונה חודשים שהילדים נוכחים חזרה בחיי, ואנחנו משקמים אט אט את ההריסות של הרוח, הנפש והגוף. באהבה רבה כמו מים אנחנו זורמים עם מה שיש, מעזים לחוות את מגוון החוויות שמביאה ההתחדשות הזו, מעזים להרגיש את מגוון הרגשות שצפים, בצעדים קטנים ואוהבים מעזים להיות, גם וגם.
