גם גברים בהריון

"לפעמים החברים צוחקים, אך תאמיני לי, כשאשתי הייתה בהריון השמנתי, סבלתי מבחילות או גיהוקים, היו לי כאבי ראש ומצבי רוח וזה עבר לי רק אחרי שהבן נולד". כך מספר על עצמו גבר שאשתו ילדה לא מזמן.

גברים רבים שבת-זוגם בהריון מפתחים ללא סיבה רפואית נראית לעין תסמינים "דמויי" הריון, כמו: עלייה במשקל, בעיות נשימה, בחילות, שינויים בתאבון, צרבות, טחורים, כאבי בטן, גודש ונפיחות ואפילו כאבי שיניים. יש המפתחים תסמינים פסיכולוגיים כמו קשיי שינה, חרדה, דיכאון או חשק מיני ירוד.  תופעה זו, המוכרת בארצות המערב, נקראת סינדרום "קובאד" והיא נפוצה יותר בשלושים השנים האחרונות.

האם זו תופעה מדאיגה, האם יש חשש לבריאותו הנפשית של הגבר? האם זו מלחמת מינים חדשה או התבטלות של הגבר בפני בת זוגו הפורייה?

למעשה, מדובר בסינדרום שנמצא בתהליכי התהוות ולכן מעניין הקשר האנתרופולוגי שלו.

לאורך ההיסטוריה התקיימו בחברות פרימיטיביות במקומות שונים בעולם כמו יוון העתיקה, תאילנד, או שבטים רבים בצפון ודרום אמריקה טקסי קובאד.  מקור המונח קובאד בביטוי הצרפתי couver  שמשמעו "לבקוע" והוא ניתן על ידי האנתרופולוג טיילור שתיאר את טקס הקובאד.  הטקס נחוג כטקס אבהות לגברים שנשותיהם עמדו ללדת.  בטקס זה, שבוצע לקראת הלידה, צווה האב לשכב במיטה בזמן הלידה ואפילו לחקות את הצירים.  בפפואה שבגיניאה החדשה, למשל, כשהאם עמדה ללדת, האב בנה בקתה מחוץ לכפר, שכב בה וחיקה את הצירים.. לאחר הלידה הוא נתמך וטופל על ידי נשים מהשבט. הסברי האנתרופולוגים והפסיכולוגים לקיום טקסים אלה היו בין השאר שאלו נועדו להרחיק את הרוחות הרעות מהאם והתינוק, לחזק את הקשר בין האב לתינוק, לאשר ולהכיר במקומו של האב ולרכך את חרדותיו.

בחברה המערבית לא מתקיימים טקסי הקובאד, אך לעומת זאת החל להופיע סינדרום הקובאד, שהוא סינדרום פסיכוסומאטי שקורה ל 11-50% מהגברים המצפים.  בדרך כלל לא מדובר בהפרעה נפשית,  אלא בתופעה לא נוחה ומפריעה,  שתסמיניה מופיעים  לרוב בשליש הראשון להריון, נרגעים  בשני, מופיעים שוב בשליש השלישי ונעלמים  לאחר הלידה.  העוצמות שלהם יכולות להיות בדרגות שונות בגבול הנורמטיבי, או בעוצמה הדורשת התייחסות מקצועית.

ההסברים שניתנו לו במהלך השנים עברו שינוי :

  • בתחילה פסיכואנליטיקנים שונים ראו בסינדרום הפרעה נפשית הנובעת מקנאה לא מודעת בבת הזוג הפוריה או מקנאה ותחרות לא מודעת עם העובר.  כלומר, היריון בת הזוג, מעורר, מציף נושאים אמביבלנטיים וקונפליקטים אדיפאליים אצל הגבר.
  • כיום עקב התפשטות הסינדרום רואים בו ביטוי פסיכוסומאטי למצוקה ולסטרס של הגבר שמתלווים להיריון, אך לא הפרעה נפשית.  כלומר ככל שהסינדרום הפך נפוץ יותר רואים בו התנהגות נורמטיבית של הזדהות עם האישה ההרה המבטאת רצון להתקרב אליה ואל תפקידי הטיפול בתינוק, כעין הכנה לאבהות.
  • לאחרונה מושמע הסבר חדש – שהתסמינים מתעוררים אצל הגבר בעקבות שינויים הורמונאליים המתרחשים אצלו בעקבות הריונה של בת זוגו.

לדעתי  סינדרום הקובאד כולל קשת רחבה של תגובות גברים להריונה של בת זוגם, מתגובה מסתגלת למצבה של בת הזוג, כאשר הוא מופיע בעוצמות נמוכות, ועד תגובה המעידה על מצוקה נפשית – כשהתסמינים חריפים וכשמתלווים אליהם חרדה ודיכאון שמתבטאים בקשיי שינה, התנהגות חסרת שקט, צריכה מוגברת של אלכוהול וסמים והתנהגות לא חברתית. הסינדרום החדש הזה, מדגים עד כמה ההיריון וההורות הצפוייה חורטים את רישומם בגבר.

מה ניתן לעשות

עם הופעתם של תסמינים גופניים ו/או פסיכולוגיים וכאשר ניסיונות להתמודד באופן עצמאי אינם יעילים, מומלץ לפנות לקבלת טיפול מקצועי. כמו כן, תזונה נכונה, הרגלי שינה טובים ואורח חיים בריא באופן כללי יכולים לסייע.

מומלץ לגבר לשוחח על רגשותיו ותחושותיו בזמן ההיריון עם בת הזוג, חבר, או במפגשי תמיכה לגברים, במטרה להכיר בשינויים הרבים העומדים לקרות בחייו ובחיי בת זוגו עם הולדתו של התינוק ולחפש  דרכים להקל עליהם.  בנוסף מומלץ לתרגל

טכניקות להפחתת חרדה ולחץ ובמיוחד השתתפות בפעילות ספורטיבית אהובה.

ד"ר חנה גילאי גינור. מידע נוסף באתר הורותא – מרכז לפסיכותרפיה , פריון הריון והורות