גם אני חולמת על עץ אשוח לחג המולד~ ולא מעיזה~

כשאני הולכת ברחובות הקרים של ניו יורק ומוכר הערמונים ממולי ,והשלג מסביבי וקישוטי החג בכל פינה , המוסיקה שחוזרת כל שנה לאותה תחנת רדיו שלי ~לדקה אחת ,גם אני רוצה לחזור לבית מקושט בעץ אשוח~

בחורה עם מחשב נייד

שלושים שנה , לחיות פה את החג הזה, את ההכנות לו, איך אפשר לא להרגיש "חיבורונציק", טוב זהו לא החג שלי, ממש לא , הקישוטים בחנויות ,ברחובות, המוסיקה הזאת בכל תחנת רדיו ,מכניסה את כולם לאווירה,וכשאני בניו יורק בזמן הזה אני מרגישה שהעיר פשוט שואגת "חג המולד" , כמובן שזהו חג כלכלי , כן אבל מה מעצבנים אותי החגים היהודים, עם מאד מעט כייף ויזואלי, נכון בארץ לאחרונה ,לאט לאט מאדירים ,חגים יפים כמו סוכות ,שבועות ולחנוכה יש איזו קירבה לחג המולד ,עדיין לא יפה באופן ויזואלי כמוהו, תבינו אני לא מאמינה בסיפורים של הגויים ,וממש לא מעניין אותי הצד הדתי ,אבל לפעמים אני מקנאה במשפחות של החברים שלי ,עם הבתים המקושטים המתנות מתחת לעציי חג המולד, מה להגיד יש להם את זה! וכל השנים לא העזתי להכניס הביתה סיממן של החג מכיוון שלא רציתי לבלבל את ילדיי, ובכן הם עדיין שואלים "למה לא יכול להיות לנו עץ אז מה אם אנחנו יהודים"? מחייכת!

נאוה רייץ
Tel Aviv born , living in the USA since 1982 a mother of two boys Ariel 23 and Jordan 21, will live partly in new york city , Amsterdam and mainly Tel Aviv .after a brain surgery in 2012, early retirement from my line of work as a baby bedding designer at www.navasdesigns.com ,attached to dutch guy Albert ~ ~ love my new life in Hebrew and English~