ידוע כי בכל שנה לאחר החגים קיימת הפניה הגדולה ביותר במהלך כל השנה לתהליכי גירושין, אם בתביעות לבית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין הרבני או לגישור. החל מהשנה, וכניסתו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 יחול שינוי.
החגים מזמנים זמן זוגי ומשפחתי אינטנסיבי השונה מהשגרה הקבועה, אשר עלול להעצים בעיות בזוגיות שהיו שם עוד קודם, עד כדי הגעה למסקנה של אחד או שני בני הזוג כי לא ניתן להימנע מפירוק הזוגיות.
החופשים עם הילדים ארוכים ומטילים מעמסה על בני הזוג. סוגיות כמו: מי יקום ראשון בבוקר לילדים ומי ישאר לישון מאוחר יותר? מי יוכל להישאר בבית לקרוא עיתון או לגלוש באינטרנט ומי יקח את הילדים לגן השעשועים? מי ילך לנוח בצהריים ומי ישאר ער להעסיק את הילדים? מי ישכיב את הילדים בלילה לישון ומי ישאר לראות טלביזיה? עשויות להעצים את חוסר האיזון במטלות הזוגיות ולהביא לריבים. ריבים מסוג זה שבסיסם תקשורת בין אישית שלילית או לקויה עלולים להביא לגירושין.
המשפחתולוגיה המאפיינת את החגים ובאה לידי ביטוי בבחירה עם איזה צד במשפחה נחגוג את ערב החג ואיפה נהיה בשאר החג, גם עשויה להביא לחיכוכים עקב פנקסנות שהיא פותחת ביחסי בני הזוג עם כל צד מהמשפחות. הרצון של כל אחד מבני הזוג ל לחגוג את ערב החג יחד עם בני משפחתו הגרעינית ולא עם זו של בן/ת הזוג, עלול להביא למריבות גם עם בני המשפחה המורחבת. אלו עלולים להיעלב מכך שבני הזוג מגיעים באופן סיסטמטי רק למשפחתו של אחד מהם ו"לסמן" אותו ואת בני משפחתו באופן שלילי, ובנוסף גם "לחמם" עליו את בן/ת זוגו. לבני המשפחה כמו לחברים קרובים יש השפעה על ליבוי (וגם על כיבוי) מריבות בין בני זוג, כמו גם על ההחלטה להתגרש, ובן/ת זוג שאינו אהוד עליהם לא יקבל מהם תמיכה כשתעלה שאלת הגירושין.
החגים מאופיינים בהוצאות כספיות נלוות המעיקות על חשבון הבנק המשותף ותזרים המזומנים של בני הזוג. אירוח כמו גם רכישת מתנות הם הוצאות יקרות. גם להעסקת ובידור הילדים בזמן החופשים יש משמעויות כספיות כבדות. מנגד, עצמאיים עובדים פחות בתקופה זו ובאופן טבעי מרוויחים פחות כסף. הנושא הרגיש של כסף, בוודאי אצל מרבית המשפחות בישראל, הוא אחת הסיבות לגירושין. תפיסה שונה של הוצאות וחיסכון ותכונות אופי של בזבוז לעומת קמצנות עלולות גם הן להביא לגירושין.
אם כן ראינו שהחגים מהווים חבית חומר נפץ שעלולה להידלק במהלך החגים או מייד לאחריהם ולהביא לעליה באחוז הזוגות שפונים לתהליך של פרידה וגירושין.
מאז כניסתו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 באמצע חודש יולי 2016 נקבע כי הורה/בן זוג שמעוניינים לפתוח תיק בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני בסכסוך משפחתי (מזונות, רכוש, משמורת ילדים), חייבים להתחיל בהגשת “בקשה ליישוב סכסוך”.
משמעות הבקשה היא כי עד 60 ימים מיום הגשת הבקשה, יקבלו בני הזוג זימון ליחידת הסיוע, שם ייפגשו עם עובדים סוציאליים מהיחידה אשר ינסו לשכנע אותם לגשת להליכים אלטרנטיביים של גישור, גירושין בשיתוף פעולה או טיפול זוגי, מחוץ ליחידה בסקטור הפרטי.
זוגות שהחליטו להתגרש ואשר מבינים את משמעותו של ההליך החדש, לא ירצו לחכות עד חודשיים, על מנת להגיע בסופו של דבר לגישור בסקטור הפרטי. לכן הם יתחילו מייד בתהליך של גישור גירושין אצל מגשר שיבחרו.
גישור אינו תהליך יקר, ואם הוא מצליח, חוץ מהחיסכון העצום בכסף (עשירית ביחס ליצוג משפטי) הוא מאפשר לבני הזוג להחליט באופן ישיר על עתידם ועתיד ילדיהם. בנוסף, הוא נותן להם שיעור לחיים ביחס להורותם המשותפת העתידית לילדיהם, ומהווה דוגמא כיצד ניתן להסתדר ולהגיע להחלטות משותפות בעתיד גם בזמן משבר.
אורנה שפטר, עו"ד (עו"ס) מגשרת זוגית ומשפחתית, היצירה 3 (בית שאפ) ר"ג, 03-6962453, 050-5794548, orna@shpetter-law.co.il, /
מאמרים נוספים בנושא גישור גירושין אפשר למצוא באתר הבית שלי: os-gishur.co.il/
